בש"פ 4762/04 עזאם מרקה נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו בחמישה אישומים עבירות של מעשה מגונה, אינוס (בשלוש פרשות), ניסיון למעשים מגונים (בשתי פרשות), הטרדה מינית (בשתי פרשות), התחזות לאחר ושיבוש מהלכי משפט. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, עשה העורר, שהוא איש עסקים, מעשים מגונים באישה שעבדה במשרדו כמזכירה ובשלוש הזדמנויות אנס אותה. כמו כן ניסה לעשות מעשים מגונים בשתי עובדות אחרות וכן הטריד מינית אחת מהן ועובדת נוספת. אחרי שנפתחה חקירת המשטרה התחזה העורר בפני שוטרים כאילו הוא אחיו וכן ניסה להשפיע על מזכירה שלו לגבי עדותה במשטרה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' רביד), בהחלטתו מיום 16.5.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר ערר על ההחלטה.

2.בעררו שבכתב וכן בטיעוניו בעל פה עמד בא כוח העורר בהרחבה על הראיות נגד מרשו וטען כי הסיכויים שיורשע על פיהן במעשי האינוס הם "נמוכים ביותר". לטענתו היו יחסי המין שלו עם המתלוננת העיקרית בהסכמה ולא בכפייה. בעיקר עמד על סתירות בדברי המתלוננת העיקרית וכן על סתירות בין דבריה לבין דברי עדות אחרות. כמו כן הצביע על ספקות ותהיות שמעלות העדויות. מכל מקום ראוי לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

לא מצאתי ממש בטיעונים. בחינת השגותיו של בא כוח העורר מראה שכולן מכוונות נגד מהימנותן של העדות ואמינותן של העדויות, אך אין בהן כדי לקעקע אותן מיסודן, כאילו לא היו. מדובר, אפוא, בראיות לכאורה שבית המשפט המחוזי ישקול, בבוא העת, אם ניתן לסמוך עליהן, אם לאו. אופי המעשים שעשה העורר במתלוננות ותדירותם מעידים עליו שהוא מסוכן ובמסקנה זו תומכות גם הרשעותיו הקודמות, שבהן גם עבירות אלימות. קיים גם חשש לשיבוש מהלכי משפט ואף להימלטות מן הדין. דינו של העורר להישאר מאחורי דלתיים ובריח.

3. הערר נדחה.

היום, ז' בסיון התשס"ד (27.5.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04047620_M02.doc עס

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il