בש"פ 4765/15 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שניה להארכת מעצר המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות ואכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996.

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של כב' השופט

מזוז מיום 22.4.15 (בש"פ 2374/15), ולכן איני רואה לחזור על הדברים.

בנוסף, איני רואה להידרש לטענות במישור עוצמת הראיות באשר מקומן של אלה בבקשה לעיון חוזר ולא במסגרת הדיונית של סעיף 62 לחוק המעצרים.

השאלה הצריכה לענייננו היא, האם השתנתה נקודת האיזון נוכח חלוף הזמן. אומר בקצרה כי המעשים המיוחסים למשיב מעוררי חלחלה, ולא בכדי נקבע כי חלופת מעצר לא תסכון, וממילא אין טעם בתסקיר.

אכן, צודק הסניגור המלומד בטענתו, כי ברי שלא יהיה די בהארכה הנוכחית. עם זאת, דומה כי ההליך עלה על דרך המלך. נשמעו כבר עדים רבים והמשפט מתנהל כסדרו.

לאור טענת הסניגור המלומד כי לא קבועים תאריכים נוספים וחלק מהישיבות הקבועות "קוצצו", חזקה על בית משפט קמא כי למרות העומס הרב המוטל על פתחו, יעשה כמיטב יכולתו לקבוע תאריכים עוקבים להמשך המשפט.

רשמתי לפני את טענת הסניגור, כי המאשימה מתעכבת ומתמהמהת בהבאת חומרי החקירה. בהתחשב בכך שאנו מצויים בעיצומו של ההליך, קשה להלום עיכובים מעין אלה וחזקה על המאשימה כי "תלחץ על הדוושה", בכל הקשור להעברת חומרים נוספים, ככל שאלה טרם הועברו להגנה.

סופו של דבר, אני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 22.7.15, או עד מתן גזר דין בת"פ 44226-07-14 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.