בש"פ 4766/99 עוסאם אלמצארוה נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ב"ש 91557/99) מיום 13.7.99, מפי השופטת ע' קפלן-הגלר, לפיה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בעניין תנאיי השחרור בערובה של העורר לאחר הגשת כתב אישום.

1.ביום 27.6.99 הוגש כנגד העורר כתב אישום בת.פ. 5099/99 לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, המייחס לו עבירה של תקיפת בן זוג. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 21.6.99 תקף העורר את אשתו, הנמצאת בחודש החמישי להריונה, בכך שסטר לה על פניה ותפס בראשה בחזקה. בהמשך היום, בשעות הערב, תקף אותה העורר ברחוב, לעיני שוטרים, כאשר משך בשערותיה ובידה בחוזקה. באותו יום נעצר העורר ולמחרת הוא שוחרר ל"מעצר בית" מלא בבית אמו.

2.עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ב"כ העורר לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית לכאורה לארועי התקיפה. גם העורר עצמו לא הכחיש את מעשיו והסביר זאת בכך שהאשה אינה נשמעת לו ונוהגת בניגוד לרצונו. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה, האם ניתן להסתפק בשחרורו של העורר בתנאים מגבילים או שמא יש מקום להורות על "מעצר בית" מלא. בית משפט השלום, מפי השופטת מ' דיסקין, שקל את נסיבות התרחשות העבירות ואת עברו הפלילי של העורר (הרשעה קודמת אחת בעבירת תקיפה שבוצעה בשנת 1992) ומצא כי "מדובר באדם המתקשה לרסן את נטיותיו התוקפניות ולשלוט בדחפיו האלימים וקיימת ב[עורר] סכנה מוחשית ומיידית לבטחון המתלוננת ויש להרחיקו מעליה". בית המשפט דחה את הצעת העורר להתגורר ב"מעצר בית" בבית אמו, מאחר שבאותו בית מתגוררת גם המתלוננת. נקבע, כי אם תימצא חלופת מעצר הולמת, יוכל העורר להשתחרר בתנאים הבאים: ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 7,500 ש"ח כל אחת; הפקדה במזומן על סך 2,500 ש"ח; שהייה ב"מעצר בית" מוחלט מחוץ לעיר מגוריו ובפיקוח אדם מבוגר. כן נאסר על העורר ליצור קשר, במישרין או בעקיפין, עם המתלוננת.

3.משלא נמצאה חלופת מעצר הולמת, הורה בית משפט השלום ביום 11.7.99 על מעצרו של העורר, אך עיכב את ביצוע ההחלטה ב48- שעות, על מנת לאפשר לעורר לפנות בערר לבית המשפט המחוזי.

4.ואמנם, העורר הגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בית המשפט, מפי השופטת ע' קפלן-הגלר, דחה את הערר, ביום 13.7.99, בציינו כי לא נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום וכי חסד נעשה לעורר בשחרורו ל"מעצר בית" בתנאים שנקבעו. בית המשפט דחה את בקשת ב"כ העורר לעכב את ביצוע ההחלטה ב24- שעות. עם מתן ההחלטה הושם העורר במעצר.

5.על החלטה זו הוגש הערר שלפניי. העורר מבקש כי יתאפשר לו להמשיך להתגורר בבית אמו וכי יתאפשר לו לצאת לעבוד במשך שעות היום. לטענתו, לא היה מקום להחמיר בתנאי שחרורו בערובה, שכן בני הזוג התפייסו וחזרו להתגורר יחד. הם התגוררו אצל אמו כשלושה שבועות, מאז שהעורר שוחרר ביום 22.6.99. לטענתו, התערבות בית המשפט ביחסים בין בני הזוג תחריף שלא לצורך את הבעיה ביחסים ביניהם.

6.בפניי טען בא כוח העורר, כי למרות מאמצים לא נמצאה לעורר חלופת מעצר מחוץ לעיר יפו. עוד נטען, כי לאם השפעה מרסנת על העורר ולכן קיים אינטרס לשימו במעצר בית בצל קורתה. בא כוח העורר הציע שהמתלוננת, אשר גרה עם העורר בבית האם עובר למעצרו, תשוכן אצל חברותיה ביפו. צוין כי העורר עובד, כי בתקופת שחרורו למעצר בית לא הפר את תנאיו וכי קיימת אפשרות שהעורר יעבור טיפול במסגרת התסקיר עליו ציווה בית המשפט קמא.

7.מנגד הביעה באת כוח המדינה את התנגדותה למעצר בית בתוך העיר יפו ובמיוחד את התנגדותה למעצר בית אשר יאפשר לעורר ולמתלוננת לדור בכפיפה אחת. הוזכר עברו הפלילי של העורר, ונטען כי התביעה תבקש מבית המשפט קמא להטיל על העורר עונש מאסר בפועל.

8.מקרה זה אינו שגרתי. התברר לפניי, כי המדובר בבחור צעיר, בן 24 שנים, אשר נשא לאשה, בפני קאדי ביפו, נערה ממרוקו, אשר אין לה בני משפחה כלשהם בישראל. אשתו נמצאת כעת בחודש השישי להריונה. כן התברר, כי העורר מוכן לעבור טיפול ולשתף פעולה עם רשויות הרווחה, כדי שינהג באשתו כפי שראוי לנהוג בין בני זוג, מתוך יחס של כבוד ושל שוויון.

9.גם בית המשפט השלום מצא, כי ניתן לשחרר את העורר בחלופת מעצר בנפרד מאשתו. אולם התברר, כי במציאות לא עלה בידי העורר למצוא חלופת מעצר מחוץ לעיר יפו כפי שנצטווה לעשות על ידי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, מיום 7.7.99. כן קיים קושי למצוא לאשתו, הבודדה בישראל, מקום מגורים מתאים. יצוין, כי מקום עבודתו של העורר הוא ביפו, עבודה שהיא מקור הכנסתו היחידה.

10.בדיון לפניי הועלתה אפשרות כי יימצא מקום מגורים לאשת העורר אצל חברות, דבר שהיה מאפשר לעורר לשוב ולהתגורר אצל אמו. בנסיבות אלה, המלצתי לפני בעלי הדין לשוב ולדון בעניין בפני בית משפט השלום במסגרת עיון חוזר. בית משפט השלום יבחן, על רקע הנסיבות הנזכרות, את האפשרויות השונות של חלופת מעצר בתנאים, אשר יבטיחו את שלום המתלוננת. בית המשפט יבחן גם את רצינותו של העורר לשתף פעולה בטיפול, המכוון להביא לידי שינוי בהתנהגותו האלימה כלפי אשתו. כן יבחן בית משפט השלום את האפשרות להניח לעורר לעבוד במקום עבודתו הקבוע, לשם מחייתו ומחיית בת זוגו. הצדדים הסכימו להמלצת בית המשפט.

אי לכך הערר נמחק והדיון מוחזר לעיון חוזר בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.