בש"פ 4769/08 מדינת ישראל נ. עמיקם כוכבי

א.

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים מיום 4.6.08 או עד מתן פסק דין בת"פ 909/07 בבית משפט השלום קריות, לפי המוקדם.

ב.

כתב אישום הוגש כנגד המשיב ביום 4.9.07, בו יוחסו לו – בחמישים ואחד אישומים – עבירות של היזק לרכוש במזיד, התפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, קבלת דבר במרמה, גניבה, איומים, שיבוש מהלכי משפט, תקיפה, ועוד. בתמצית, נטען כי בעשרות מקרים, במהלך החודשים מאי עד אוגוסט 2007, התפרץ המשיב לבתי קשישים, לאחר שהערים עליהם בתואנות של היותו עובד חנות פרחים או עובד דואר, גנב מהם כספים וכרטיסי חיוב, גם תוך הצגת עצמו בכזב כנציג חברת אשראי וקבלת הקוד הסודי במרמה, והונה בכרטיסי החיוב בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים. העבירות בוצעו כנטען מנהריה עד גוש דן, ועיקרן עבירות רכוש, אך כללו, במקרה אחד, לשיטת התביעה, אף איומים ושיבוש, ובמקרה אחר – אלימות.

ג.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הבקשה התקבלה ביום 3.10.07 בהסכמת המשיב, תוך שביקש לשמור על זכותו לפנות בעתיד לבית המשפט. ביום 29.1.08 הוגשה בקשה לעיון חוזר, בה הציע המשיב חלופת מעצר – קהילה טיפולית לטיפול במכורים להימורים. הבקשה נדחתה ביום 5.2.08 (ב"ש 287/08). על החלטה זו ערר המשיב לבית המשפט המחוזי. הערר נדחה, תוך שנקבע כי אין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, אשר אינו מסוגל, עקב התמכרותו, להימנע מביצוע עבירות.

ד.

ביום 18.2.08 הגיש המשיב לבית משפט השלום בקשה נוספת לעיון חוזר, בה הוצעה קהילה טיפולית אחרת כחלופת מעצר. הבקשה נדחתה ביום 21.2.08 (ב"ש 1472/08). המשיב ערר לבית המשפט המחוזי, והוחלט על עריכת תסקיר. לאחר שהוגש התסקיר, דחה בית המשפט את הערר, בקבעו שנית כי אין בחלופת מעצר כדי לגבור על מסוכנותו של המשיב (ב"ש 1590/08, 26.3.08).

ה.

כתב אישום ראשון הוקרא ביום 9.9.07, וכתב אישום מתוקן ביום 3.10.07. הדיונים בתיק נדחו פעמים רבות, מרביתן לבקשת המשיב – לשם גיבוש תשובה מפורטת לכתב האישום, לשם החלפת ייצוג, ועוד. התקיימו אחת עשרה ישיבות הוכחות, ובהן העידו שבעים וארבעה עדי תביעה. ביום 21.5.08 ביקש בא כוח המשיב להתפטר מייצוג. הבקשה נדחתה.

ו.

בבקשה הנוכחית ובדיון נטען מפי התביעה, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו, מתסקיר המבחן, ומעברו הפלילי – הכולל עבירות דומות לאלה בהן הוא מואשם כיום; עוד נטען כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט אם ישוחרר המשיב, נוכח העובדה שלפי כתב האישום איים על מתלוננת כי יפגע בה אם תפנה למשטרה. לבסוף, נטען כי העיכובים במשפטו של המשיב נבעו מבקשות דחייה מטעמו, וכי כעת מתנהל המשפט באופן משביע רצון. ב-11 ישיבות נשמעו 74 עדי תביעה וכנראה תוותר התביעה על 11, ועל כן 5 המועדים הקבועים כיום יספיקו לפרשת התביעה או כמעט לכולה, אף כי בתיק 140 עדים. התביעה ערה לקשישותם של מתלוננים שהם עדים בתיק, ונערכת להבאתם.

ז.

בא כוח המשיב טען, כי מלכתחילה היה מקום לבחינת חלופה, נוכח מצבו הנפשי של המשיב, שהוא מכור להימורים, וזאת סיבת עבירותיו – עד גיל 32 לא נכשל בעבירה. טיפול נכון, כך נאמר, יכול למנוע את העבירות. לשיטת המשיב, קונספציה שגויה עומדה ביסוד ההחלטות שנתקבלו, שכן היה צורך לומר כי שהיית המשיב בקהילה טיפולית סגורה תנטרל את המסוכנות. עוד נאמר, כי לא המשיב לבדו גרם להתמשכות ההליכים, וכי הוזמנו לדיונים עדים מעטים מדי וזמן הדיונים היה קצר; ומכל מקום צפוי המשפט להימשך זמן רב. גם נטען כי הוכח במשפט שאישום בו נטענה אלימות לא היה כצעקתה.

ח.

(1) עיינתי בתסקיר שהוגש ביום 25.3.08 במסגרת הליכי המעצר. תוארו ניסיונות המשיב להתמודד עם התמכרות להימורים במסגרות פתוחות אך ללא הצלחה. שירות המבחן התרשם "מרמת דחפים גבוהה ובלתי מרוסנת, המצביעה על רמת סיכון גבוהה במצבו"; ההתרשמות היתה שאין לעת הזאת בשלות לתהליך גמילה מורכב, והחלופה המוצעת לא הומלצה כמתאימה, ולא הומלץ גם על שחרור ממעצר.

(2) עברו של המשיב מכביד; ראשיתו בתיק הפרעת שוטר במילוי תפקידו בשנת 2001 ובאיומים ב-2004, והוא הגיע לכלל תיק הונאה רב עבירות (עשרים במספר) ממאי-יוני 2004, הקרוב באופיו לעבירות שעליהן הוא עומד לדין עתה; הוא נדון ב-2005 ל-45 חודשי מאסר. דבר זה כמובן מקשה על היעתרות לטענות המשיב, ונוכח התמכרותו המתוארת, יש חשש רב לפגיעה בציבור אם ישוחרר המשיב לעת הזאת.

ט.

חלק מן הטענות שהעלה המשיב, כגון שאלת החלופה, וכגון כרסום נטען בראיות, עניינן ביסודו בבקשה לעיון חוזר. תפקיד בית משפט זה בהליך הנוכחי לפי סעיף 62 עיקרו בקרת התנהלותו של המשפט. אף שהסניגור המלומד טען כי התביעה יכלה לקדם את ההליך יותר, סבורני כי קביעת המועדים כיום, יום דיונים בשבוע, אינה מצדיקה לעת הזאת התערבות. עם זאת, חזקה על בית משפט השלום, ואציע כי הצדדים יעתרו לכך בפניו, כי יעשה מאמץ לעבות ולצופף את מערך הדיונים באופן שיקדם את המשפט אף יותר. בנתון לכך סבורני איפוא כי יש מקום להיעתר לבקשה. אוסיף: נראה כי המשיב זקוק לטיפול, והשעה לכך תבוא בהמשך.