בש"פ 4772/15 הראל המר נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ ) מיום 17.6.2015 במ"ת 1114-05-15, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 1094-05-15.

1.

נגד העורר ושני נאשמים נוספים הוגש ביום 3.5.2015 כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של קשר לביצוע פשע (סחר בנשק) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); החזקת נשק שלא כדין לפי סעיפים 144(א) רישא, 144(ג) ו-29 לחוק; נשיאת והובלת נשק לפי סעיפים 144(ב) רישא, 144(ג) וסעיף 29 לחוק; סחר בנשק שלא כדין לפי סעיפים 144(ב2), 144(ג) וסעיף 29 לחוק; החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

2.

משטרת ישראל הפעילה סוכן סמוי שרכש נשק וסמים מגורמים שונים. כתב האישום שלפנינו, הוא אחד מפירות המבצע, וכולל שלושה אישומים בעבירות נשק, שאחד מהם מיוחס לעורר.

על פי הנטען באישום השלישי, ביום 17.2.2015 שוחח סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן ) עם נאשם 1 בכתב האישום (להלן: אבראהים ) שלו מיוחסים מרבית האישומים בכתב האישום. השניים סיכמו כי אבראהים ימכור לסוכן לבנת חבלה שבכוחה להמית אדם (להלן: הלבנה ), תמורת סך של 5000 ₪. לצורך ביצוע העסקה קשרו אבראהים, העורר ונאשם 2 בכתב האישום (להלן: נאסר ) קשר למכור לסוכן את הלבנה. ביום 18.2.2015 נפגשו אבראהים ונאסר עם הסוכן בקרית מוצקין, אז הגיע למקום העורר יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, כאשר העורר מחזיק תיק גב ובו הלבנה (להלן: התיק ). בהמשך, הסוכן העביר לידי אבראהים 5000 ₪, והאחרון לקח את הלבנה מידיו של העורר והעבירה לסוכן (להלן: העסקה או האישום השלישי ).

על פי האישום הרביעי, בחיפוש בביתו של העורר, נתפסה באחד מחדרי השינה שקית ובה כגרם נטו סם מסוכן מסוג חשיש.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

ביום 17.6.2015, נעתר בית משפט קמא לבקשה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שהגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר בשל מסוכנות הנובעת מעבירות הנשק בהן מואשם העורר, נגישותו לספקי וסוחרי נשק ועברו הפלילי המכביד (בית היתר בעבירות אלימות). בית משפט קמא עמד על כך שעברו ונתוניו של העורר מובילים למסקנה כי לא ניתן לתת בו אמון, באשר הלה נטוע עמוק בעולם הפשע, ומשכך אף לא ראה לנכון להורות על הכנת תסקיר מעצר.

4.

על כך נסב הערר שבפניי.

בהודעת הערר התמקד העורר בסוגיית הראיות לכאורה, וליתר דיוק, בעוצמת הראיות. את טיעונו הארוך של העורר בנושא זה ניתן לתמצת בטענה כי היה זה אדם אחר שמסר את לבנת החבלה לאבראהים ולא העורר. בהקשר זה נטען על ידי העורר, כי בית המשפט בחן את הראיות לכאורה בעניינו ב"משקפיים" אחרות מזה של נאסר, הנאשם 2 בכתב האישום.

5.

אקדים ואומר כי אין כל קשר בין ההחלטה בעניין נאסר, שבית המשפט היה נכון ליתן לו ליהנות מן הספק לגבי מודעותו מראש לעסקה המתרחשת נגד עיניו (ואין ספק כי הספק גדול עד מאוד נוכח הדו-שיח שהתקיים בינו לבין הסוכן בשעת ביצוע העסקה – י"ע). מכל מקום, לאחר שעיינתי בחומר החקירה, הגעתי למסקנה אליה הגיע בית משפט קמא, ולפיה יש בחומר הראיות כדי לעמוד ברף של ראיות לכאורה.

6.

הסוכן שוחח עם אבראהים ביום 18.2.2015 והשניים נדברו להיפגש בקרית מוצקין ברחוב משה שרת לצורך ביצוע העסקה של רכישת לבנת החבלה. הסוכן הגיע למקום במונית, ואבראהים ונאסר הגיעו למקום בסביבות השעה 19:30.

ראיה מרכזית היא עדותו של הסוכן, שתיאר את הבחורים שהגיעו למפגש, האחד כמי שלבש ג'ינס ומעיל שחור, שהניח את התיק ובו לבנת החבלה, והשני כמי שלבש ג'ינס ומעיל בצבע קרם ובעל שיער ארוך. בכל הודעותיו במשטרה אמר הסוכן כי הבחור עם המעיל השחור מוכר לו בפנים כאדם מהקריות, ואף התבטא כי הוא יכול לזהות אותו בוודאות . ואכן, נערך מסדר תמונות, בו זיהה הסוכן את העורר . ב"כ העורר טען כי הזיהוי נעשה במהירות רבה, בהרף עין, ולכן יש ליתן לו משקל מופחת. אלא שניתן לטעון כי דווקא הזיהוי המהיר של הסוכן, שלא הכיר את העורר בשמו אך אמר כי הוא יכול לזהות אותו בוודאות, מאשש את תקפות הזיהוי.

7.

לצד ראיה מרכזית זו יש להציב את האזנות הסתר בין העורר לאבראהים ביום ביצוע העסקה ובדקות הסמוכות לביצוע העסקה. לטענת העורר, מאחר שיש היכרות בינו לבין אבראהים, הם תיאמו ביניהם מפגש תמים. דא עקא, שלעורר עצמו אין גרסה לגבי המפגש ובחקירתו, כאשר נשאל לגבי המפגש, השיב "אין לי הסבר"

ואף טען כי אינו מזהה את הדוברים בשיחה. מכאן, שאין כל הסבר להימצאותו של העורר בזירת העבירה בדקות הרלבנטיות. די בכך ואידך זיל גמור, אך למעלה מן הצורך, אמשיך ואפרט מה נאמר בשיחות שנקלטו בהאזנת הסתר, והדברים שנאמרו במפגש שהוקלט וצולם על ידי הסוכן.

8.

בין העורר לאבראהים מתנהלות שתי שיחות קצרות, האחת בשעה 13:15 והשניה בשעה 15:49. בשיחה הראשונה העורר גוער באבראהים "תתעורר, תקום, אני מחכה לך אחי, אתה אומר לי לעמוד במילה ואתה לא עומד במילה, יאללה"

ובשיחה השניה אבראהים מרגיע את העורר ומסביר לו כי הוא עדיין בבית ו"אמרתי לך מאתמול אמרתי לך בסביבות שש נהיה ביחד".

בשעה 17:19 שוב משוחחים השניים בקצרה והעורר מתרה באבראהים "אני מחכה לך, אבל אבראהים כפרה עליך אל תעשה לי את הבושות האלה". בשעה 18:36

שוב מתנהלת שיחה קצרה בן השניים ואבראהים מפציר בעורר "וואלק, אל תעבוד בלחץ אחי, הכל טוב חלאס תן לזה ככה, הנה עכשיו אני יוצא מפה...איזה עשר דקות, ביי".

כפי שהגדיר זאת ב"כ המשיבה בדיון בפנינו, מהשיחות ניכרת הן תכונה והן תוכנית.

בהמשך, מוחלף מסרון ומתנהלת שיחה קצרה בין השניים, מאחר שאבראהים כנראה לא מוצא את הכתובת. העורר והאדם הנוסף שעמו, ושמו גיא, מסבירים לאבראהים כי הם מגיעים לרחוב הנוטר 62 (בקרית מוצקין – י"ע), שהוא הרחוב המקביל הסמוך לרחוב משה שרת שם בוצעה העסקה עם הסוכן. על מנת להנחות את אבראהים הם שולחים לו מסרון עם הכתובת. כך עולה מהשיחה בין השניים בשעה 19:01:

העורר: תבוא ל...מה הרחוב פה...מה הרחוב פה, מה הרחוב פה גיא ?

גיא: הנוטר.

העורר: הנוטר מה?

גיא: שישים ושתיים.

העורר: תרשום הנוטר שישים ושתיים.

אבראהים: תשלח לי תשלח לי את זה בהודעה.

ומייד מוחלפים מסרונים קצרים בין השניים כהאי לישנא:

אבראהים:איזה קריה?

תשובה: קרית חיים.

אבראהים: אין ב-ויז.

והשניים מנהלים מיד לאחר מכן שיחה, והעורר אומר לאבראהים "תרשום את הכתובת שנתתי לך בחיפה, אל תדאג" .

בשעה 19:07 אבראהים מחנה את רכבו ומשוחח עם הסוכן ומודיע לו שהוא כבר נמצא במקום ו"מחכה לאדם שיצא"

בשעה 19:37 מתנהלת השיחה הבאה בין אבראהים לבין העורר, ממש בדקות בהן הסוכן מבצע את העסקה עם אבראהים:

אבראהים: הא אחי.

העורר: בוא בוא רגע, בוא.

אבראהים: טוב ביי.

9.

בנקודה זו נעבור אל הסוכן שנשא עמו מצלמה והקליט את המפגש. הסוכן נפגש עם אבראהים הלובש חרמונית, השניים משוחחים וכעבור זמן קצר נאסר יוצא מהרכב של אבראהים ומצטרף אליהם.

אבראהים הולך להיפגש עם העורר ועם גיא, כפי שנדברו ביניהם בשיחות הטלפון, והוא אומר לסוכן "תישאר כאן עד שאני אסמן לך תבוא לאוטו" (לרכב של אבראהים – י"ע).

משך מספר דקות הסוכן ונאסר עומדים וממתינים ליד מרפאה וטרינרית ומנהלים שיחת חולין, בעוד שאבראהים ממתין לא הרחק מהם במגרש החנייה. אבראהים ממתין למפגש בו הוא אמור לקבל את לבנת החבלה, בצירוף מקרים מופלא, בדיוק בדקות בהן הוא אמור להיפגש עם העורר.

בשלב מסויים נאסר והסוכן רואים כנראה את השניים שאמורים להעביר את לבנת החבלה, אם כי לא ניתן לראות זאת בצילום. הסוכן מלין בפני נאסר, על כך שמי שמעביר לאבראהים את לבנת החבלה, עלול לראות אותו. בדקה של המפגש עצמו, בקצה מגרש החנייה, מגיע

בחור עם מעיל בהיר ותיק שחור וחובר אל אבראהים, וככל הנראה הוא שמעביר לו את התיק פיזית.

את מה שרואים הסוכן ונאסר עודם ממתינים ליד המרפאה הוטרינרית, ניתן להבין מחילופי הדברים ביניהם:

הסוכן: "אי אפשר לסמוך עליו, למשל הגבר הזה שבא לתת לו את החפץ למה הוא צריך לראות אותי ולמה אני צריך לראות אותו למה שהוא יכיר אותי למה מי הוא שיראה אותי, בחיים שלך זה עבודה? אני אומר לך שאבראהים לא יודע לעבוד...בחיים שלך בחיים של אמא שלך זה צורת עבודה? נגיד שהגבר הזה עכשיו נתפס שהוא נותן לנו את החפץ? מה מצבו יהיה במועצת האו"ם?

נאסר: אנו נברח בריצה יא גבר"

בהמשך, השניים מתבוננים כנראה על המפגש בין אבראהים לבין העורר וגיא, וכאשר אבראהים חוזר אליהם, השניים מפטירים, מצוות עבריינים מלומדה:

נאסר: תראה איזה ילד הוא מביא.

[נראה כי נאסר מתייחס לבחור עם המעיל הבהיר ותיק הגב השחור שחוצה ממש לידם את מגרש החניה בדקה 21:33 בסרטון

– י"ע]

הסוכן: אבראהים תבוא תבוא אני רוצה לדבר איתך תבוא יא בעל חיים, יא בן זונה מי הילדים

האלו אני נשבע לך אבראהים חורי אתה היחיד שבסוף תעיף אותי מאחורי העננים.

[בדקה 21:43 ניתן להבחין כי יש אדם שלישי שנמצא עם אבראהים, כאשר הבחור עם המעיל הבהיר (ככל הנראה גיא) חובר אליהם, ושניות לאחר מכן, בדקה 21:48 נראה כי המפגש הוא רק בין הבחור עם המעיל הבהיר ואבראהים. יש בכך להסביר מדוע הסוכן מדבר בזמן אמת על "ילדים", ואזכיר כי הסוכן בחקירתו תיאר שני

בחורים. שניות לאחר מכן, המפגש בקצה מגרש החניה מסתיים ואבראהים חוזר אל נאסר והסוכן – י"ע]

אבראהים: "יאללה בוא.

הסוכן: לאן לבוא, ילדים, זה ילדים יא בן זונה, אלו אם נתפסים.

נאסר: אלו ילדים

בכבוד שלך.

הסוכן: אלו יהודים אלו לא ערבים, אלו אם ייעצרו הם יפתחו על כולנו.

אבראהים: יאללה בוא וקח.

[..] הילד הזה עם השיער, זה שהביא לך אותם, זה אשכנזי.

אבראהים: כן.

הסוכן: מה השתגעת? זה רק מהשיער שלו יפתח על כולנו".

[ובהמשך פותחים את התיק ומשוחחים היכן שמים את הנפץ בלבנת החבלה. הסוכן מלין שוב על כך שאבראהים "נותן ליהודים לראות אותי"].

10.

העורר עושה מטעמים מכך שהסוכן מדבר על בעל השיער הארוך כמי שהביא את המטען, וידוע לנו כי בעל השיער הארוך לבש מעיל בהיר, בעוד שהעורר הוא בעל שיער קצר ולבש מעיל שחור.

איני רואה כל רבותא בכך. למפגש הגיעו העורר וגיא, כאשר העורר ככל הנראה ממתין עם אבראהים, או חובר אליו, אל מול עיניהם של נאסר והסוכן. או-אז מצטרף הבחור עם המעיל הבהיר (גיא – י"ע) ומביא עמו את המטען בתיק הגב השחור. לכן, גם בהנחה כי גיא הוא האשכנזי עם השיער הארוך שמסר פיזית את המטען לאבראהים, הרי שהדבר נעשה בצוותא עם העורר (וזו הסיבה שהסוכן ונאסר מדברים על ילדים בלשון רבים – י"ע), שתיאם מראש את המפגש עם אבראהים. מכאן, שגם אם העורר לא מסר במו ידיו את לבנת החבלה, אין בכך כדי להפחית ממידת מעורבותו בעסקת הנשק.

ודוק: לא נעלמה מעיני התמיהה הלכאורית הנובעת מכך שבדו"ח המעקב מוזכר אדם נוסף במושב האחורי ברכב של אבראהים, מה שלא הוזכר בהודעת הסוכן, אך יש לזכור כי הסוכן הגיע וחזר במונית, ודו"ח המעקב

אינו מזווית הראיה ומנקודת המבט של הסוכן. כך, כפי שציין בית משפט קמא, אין בדו"ח העיקוב אזכור לכך שנאסר יצא מרכבו של אבראהים וחבר אל הסוכן.

11.

סוף דבר שיש בחומר הראיות כדי לעמוד ברף של ראיות לכאורה, ואיני רואה חולשה בעוצמת הראיות.

משכך, ובהתחשב בעברו של העורר ובהליכותיו, כפי שעמד על כך בית משפט קמא בהחלטתו, הערר נדחה.