פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4791/97
בפני:
כבוד השופט י. קדמי
ה
מבקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
זנון
עלי
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 54
לחוק
סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]
תשמ"ב1982-
תאריך
הישיבה: ד' באב תשנ"ז (7.8.97)
בשם
המבקשת: ען"ד נ. גרנות
בשם
המשיב: עו"ד א. בר ציון
החלטה
1.זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים מעבר לשנה לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב), התשמ"ב1982-.
2.נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.פ. 81/96), לפיו מיוחסת לו עבירה של החזקת סם מסוכן - כ- 100 גרם הירואין - שלא לצריכה עצמית.
כמות הסם האמורה, נתפסה בחיפוש שנערך במכוניתו של המשיב - בעקבות מעצרה במחסום דרכים משטרתי - כשהיא מוסתרת באחד מגלגלי הרכב. בשלב הראשון היתה טענתו של המשיב, כי הסם לא שייך לו אלא "הושתל" במקום שבו נתגלה על ידי השוטרים; ואילו בשלב מאוחר יותר - טען המשיב שהסם "הושתל" על ידי יריב שהודיע על כך למשטרה.
3.עם הגשת כתב האישום נתבקשה החזקתו של המשיב במעצר עד תום ההליכים ובית המשפט נעתר לבקשה. פרשת התביעה הסתיימה תוך מספר חודשים; ואילו פרשת ההגנה, שנראתה בתחילה קצרה יחסית, התמשכה מעבר למצופה, בעקבות התפתחויות שחייבו - לטענת ב"כ של המשיב - בדיקות מקצועיות וזימונם של עדים נוספים.
המשך הדיון קבוע ליום 4.9.97, לסיום פרשת ההגנה ולסיכומים, אם הדבר יתאפשר באותו יום.
4.בקשת המדינה נסמכת בעיקרה על שניים אלה: ראשית - על החשש ששחרורו של המשיב יפגע בבטחון הציבור כמתחייב מכמות הסם ומטיבו, המצביעים לכאורה על מעורבות ברשת הפצתו של הסם; ושנית - על חשש של התחמקות מהליכי המשפט, לנוכח העונש החמור הצפוי בעקבות הרשעה.
מאידך גיסא, מצביעה ב"כ של המשיב על כך, שעברו של המשיב אינו מלמד על מעורבות בהפצת סמים ועל העובדה שלא יוחסה לו עבירה של סחר בסמים; ומבהירה, כי ניתן להבטיח את התייצבותו של המשיב להמשך הדיון במועדים שיקבעו לכך, בערבון וערבות של נכבדים מבני שבטו.
5.יהיו הדברים כאשר יהיו, בסופו של דבר, הדיון לא הסתים תוך שנת המעצר, בשל "התפתחויות" - בלשונה של ב"כ המשיב - שחלו במערך ההגנה; ובמשך התקופה הזאת, לא קהה כוחם של שני הטעמים שבגינם הורה בית המשפט, בתחילת הדרך, על מעצר עד תום ההליכים.
במצב דברים זה, נראה כי אותם טעמים שהצדיקו בשעתו החזקה במעצר עד תום ההליכים - חשש לסיכול הליכי הדיון מצד אחד והסיכון לבטחון הציבור מצד שני - מקימים בסיס מספיק להארכה ראשונה של המעצר.
עם זאת, נראה לי כי ניתן להשלים את הדיון בפרשה זו במהלכו של חודש ספטמבר 1997; וכי בהתחשב בשלב שאליו הגיע הדיון, אין הצדקה עניינית להארכת המעצר מעבר לכך.
6.במצב דברים זה הנני נעתר, חלקית, לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך ששה שבועות, החל מיום 29.8.97 ועד ליום 12.10.97 או עד לסיום המשפט, הכל לפי המועד המוקדם יותר.
7.העתק החלטתי יועבר לאלתר לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לטיפולו בקביעת המועדים להשלמת הדיון במשפטו של המשיב בתוך תקופת ההארכה.
ניתנה היום, ד' באב תשנ"ז (7.8.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97047910.
H02