בש"פ 4795/04 שמעון בוסקילה נ. מדינת ישראל

1.על העורר - שהוא צעיר יליד שנת 1986- ועל ארבעה נאשמים אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן השופט א' אמינוף), בהחלטתו מיום 20.5.04, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים. את הנאשמים האחרים שיחרר לחלופות מעצרים, יצוין כי בהחלטה קודמת של בית המשפט הורה להגיש על העורר תסקיר מעצר, אולם, משלא נתקבל התסקיר במועד שקבע לכך, עקב תקלה של המזכירות, נתן את החלטתו בלעדיו. כפי שצוין בהחלטה : "לאחר עיון בחומר החקירה מצאתי, לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיב מס' 1 [העורר- י"ט]כי יש לעצרו עד תום ההליכים ואין מקום להורות על חלופת מעצר".

העורר ערר על ההחלטה.

2.בדיון לפני ביקשה באת כוח העורר – בראש טענותיה – להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיחזור וידון בשאלה אם לעצור את העורר, או לשחררו לחלופת מעצר, אחרי שיוגש עליו תסקיר מעצר. בא כוח המשיב לא התנגד לבקשה. אכן, גם אני סבור כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי לא יתן את החלטתו בלי שהוגש לו תסקיר מעצר שמלכתחילה ציוה להגישו; אפילו היה, לדעתו, יסוד ושורש בחומר הראיות, כמות שהוא, כדי לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. אם מלכתחילה נטתה דעתו לכך שיש בתסקיר מעצר כדי להאיר את עיניו בהיבטים נוספים של העניין, ראוי היה שימתין להגשתו.

3.לפיכך אני מורה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי שיחזור וידון בעניין מעצרו של העורר, או שחרורו לחלופת מעצר, אחרי שיוגש לו תסקיר מעצר. אכן, אין לי ספק כי כבוד השופט קמא שקל היטב בדעתו, בטרם הגיע למסקנה שאליה הגיע, אולם מטעמים של "מראית עין" ייטיב לעשות אם יפנה לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה להעביר את העניין לשופט אחר.