בש"פ 4799/04 שמעון אליזרוב נ. מדינת ישראל

1.על העורר – שהוא כבן 23 שנים – הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע המייחס לו עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וניסיון סחר בסמים. לפי הנטען בכתב האישום העורר קנה, החזיק והוביל סם מסוג קנבוס בכמות של 18,380 גרם תוך כוונה למוכרם לאחרים, כוונה שסוכלה על ידי מעצרו. בית המשפט (כבוד השופטת ד' בית-אור), בהחלטתו מיום 8.2.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל), שדן בעררו של העורר על ההחלטה, קבע בהחלטתו מיום 8.3.04, שנפלה טעות בהחלטתו של בית משפט השלום בכך שלא בחן חלופת מעצר שהציע בא כוח העורר, והורה לבית משפט השלום לבחון את החלופה, אם תוצג בבקשה לעיון חוזר. בהחלטתו מיום 4.5.04, בחן בית משפט השלום את חלופת המעצר שהוצעה ודחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר. עררו של העורר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דברת), בהחלטתו מיום 16.5.04.

העורר עורר על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.5.04.

2.בא כוח העורר טוען כי חלופת המעצר השניה שהוצגה בפני בית משפט השלום ראויה ומדגיש כי שירות המבחן המליץ עליה. לטענתו, גילו הצעיר של העורר, העובדה שאין לו עבר פלילי וכן התרשמותו החיובית של שירות המבחן, מצדיקים שחרורו לחלופת מעצר.

אינני רואה עם בא כוח העורר עין בעין. כמו הערכאות הקודמות סבורני גם אני כי בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה, חלופה למעצר בבית אישה צעירה, כבת 21 שנים, הנעזרת בהוריה לצורך משק ביתה שהיא אם לתינוק, אינה יכולה לשמש חלופה ראויה. אם יגיש בא כוח העורר לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר, לפי הנחיותיו של בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 8.3.04, ובה יציע חלופה אחרת, יש להניח שבית המשפט המחוזי ישקול בכובד ראש אם די בחלופה המוצעת כדי להפיג את מסוכנותו הגדולה של העורר.

4. הערר נדחה.