בש"פ 4801/08 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט יעקב) מיום 3.4.08 בתיק עמ"ת 548-04-08 בה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט שטרנליכט) מיום 2.4.08 בתיק ב"ש 1422/08.

ב.

ביום 7.2.08 הוגש נגד העורר בבית משפט השלום בפתח תקוה, כתב אישום בו יוחסו לו שלוש עבירות של מעשה מגונה בקטינה בנסיבות אינוס, עבירות לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. בתמצית, נטען כי העורר ליטף את איבר מינן של שלוש קטינות, לרבות בתו. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, בה התקיימו מספר דיונים. ביום 2.4.08 הורה בית משפט השלום (השופט שטרנליכט) על שחרור העורר למעצר בית מלא בבית הוריו, בשורה של תנאים מגבילים, לרבות איזוק אלקטרוני ואיסור על כניסת קטינים למקום.

ג.

ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל ביום 3.4.08. נקבע כי העורר אמנם מבין את הפסול במעשיו, אלא שהוא נכנע ליצרו - ובנסיבות אלה "צו שיפוטי כזה או אחר, הפועל על הרמה הרציונאלית של האדם לא יכול להועיל". הוטעם "שתנאי שחרור, חמורים ככל שיהיו, אין בכוחם לנטרל את המסוכנות המיוחסת למשיב שמקורה ביצרו שגובר עליו". קביעות אלה נסמכו על תסקיר שירות המבחן, המתייחס בין היתר לחשש שאשת העורר תביא את בתם למקום מעצר הבית, וכן על סירובו של העורר לחתום על טופס ויתור סודיות שיאפשר שיחת שירות המבחן עם גורמי הרווחה בעיר מגוריו.

ד.

כלפי החלטה זו הוגש הערר הנוכחי, בו נטען כי בתסקיר שירות המבחן לא נזכר החשש שהעורר לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; כי העורר לא חתם על טופס ויתור הסודיות כיון שהתבייש לעשות כן - ושבכל מקרה אין המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בעירו (אציין לעניין אחרון זה, כי לא כך עולה מדברי העורר שבתסקיר מיום 9.3.08). עוד נטען, כי הורי העורר ואשתו הבהירו לקצין המבחן, שהם אינם מתכוונים לאפשר כל קשר בין העורר לבתו. הוזכר, כי כתב האישום מייחס לעורר מעשה מגונה אחד בלבד בבתו, ושמאז חלף פרק זמן משמעותי. נטען כי החלופה המוצעת, בתוספת טיפול כימי במידת הצורך - יש בה כדי להפיג את המסוכנות באופן מוחלט. לערר צורפה חוות דעת של פסיכותרפיסט שנערכה לבקשת העורר - ותומכת בחלופה המוצעת בצירוף טיפול מתאים. נטען כי העורר נוטל אחריות על מעשיו, ומכיר בחומרתם - ויש לנצל את העיתוי הנוכחי לשילובו בטיפול מתאים.

ה.

בדיון טען עו"ד בניה שמהחלטת בית המשפט המחוזי אין זה ברור די הצורך אם פסל חלופה כל עיקר או החלופה הנוכחית אינה מספקת; המדובר בעורר שמודע לבעייתו ומודה בה, והחלופה היא אחראית – הבת לא תובא לאותו מקום, והורי העורר, המפקחים, יקפידו עמו ואף הוא לא יבגוד באמונם; המשפט העיקרי טרם החל. לשאלתי השיב עו"ד בניה כי העורר מוכן לוותר על סודיות לעניין שירותי הרווחה בעירו, הגם שהוא סבור שהדבר אינו רלבנטי לבחינת החלופה (אציין כי ההצהרה כלשונה לא נרשמה בפרוטוקול, אך בא כוח העורר חזר עליה יותר מפעם בתשובה לשאלתי. הוצג גם מכתב מטעם העורר ובו הבעת חרטה וצער על הנזק שנגרם לקטינות, התחייבות לטיפול והבטחה כי המעצר לא יופר.

ו.

באת כוח המדינה טענה, כי המעשים הם ברף חומרה גבוה, ובאשר לרמת הסיכון, הגם שהעורר מודע לבעייתו – חזר על מעשיו. אשר לחלופה, ישנו במשפחה דפוס של הסתרה והכחשה, וגם לא היתה הסכמה לחשיפת החומר של שירותי הרווחה. על כן נתבקשה דחיית הערר.

ז.

לאחר העיון נראה לי כי יש מקום לשוב ולבדוק את נושא החלופה, וזאת לאחר שיינתן תסקיר משלים אשר יידרש לתמונה הכוללת, לרבות דעתם של שירותי הרווחה המקומיים. הנחיית המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 היא, כי מעצר מאחורי סורג ובריח יוטל אם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה". במקרה דנא כדי לקבוע כי בתנאים מחמירים של פיקוח צמוד ואיזוק אלקטרוני, הפקדה וערבות ניתן יהא לנטרל במידה משבעת רצון את המסוכנות, הכרח כי יוגש תסקיר משלים לאחר ששירות המבחן יבוא בדברים עם שירותי הרווחה בעירו של העורר, וכאמור בא כוחו הצהיר כי הוא נכון לויתור על סודיות. תוך שלושה ימים יועבר לשירות המבחן אישור פורמלי לויתור על סודיות. תסקיר זה יונח בפני בית המשפט המחוזי בתוך שלושה שבועות מהיום. ער אני לעיצומים שנוקטים העובדים הסוציאליים ומקוה כי עניינם יוסדר באופן ראוי; עבודת שירותי המבחן היא חיונית. אך הואיל והעורר מצוי במעצר, הדעת נותנת כי תהא פניה לועדת החריגים בשירות המבחן למבוגרים, כדי לאפשר ככל הניתן את הגשת התסקיר.

ח.

משיונח התסקיר המשלים לפני בית המשפט המחוזי, ישוב ויידרש לנושא החלופה, בלא שאקבע לעת הזאת כל מסמרות באשר להחלטתו.

ט.

הערר מתקבל איפוא במובן זה שיוזמן תסקיר משלים.