בש"פ 4805/01 באיבביוב גריגורי נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בפני בית משפט השלום ברחובות, באשמת תקיפתה של אשתו. תחילה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים. לצורך דיון בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, הוגש תסקיר של שירות המבחן, ובהסתמך עליו הורה בית המשפט על שחרורו של העורר למעצר בית ובתנאים מגבילים. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, נדחה.

בא כוח העורר מלין לפני על כי לא ניתן לשולחו לצאת למקום עבודתו באוניברסיטת תל-אביב, על אף שאובחן על ידי שירות המבחן כמי שאינו אלים. כמו כן נטען שהמתלוננת פנתה למשטרת ישראל ומסרה כי תלונתה הוגשה לא מחמת אלימות שהעורר נקט בה כלפיה אלא כדי ללמדו לקח, ומותר לפקפק בהצהרה זו.

כך או כך, הודיע בא כוח המשיבה ברוב הגינותו, כי הוא אינו רואה צורך לעמוד בדרכו של העורר לעבוד, אך התנה זאת בליווי של האם, דא עקא שמדובר בשעות עבודה ממושכות, ומבחינתה של האם זו בבחינת הטרדה מיותרת.

לאור כל האמור, אני מחליט לקבל את הערר במובן זה, שהעורר יהיה רשאי לצאת למקום עבודתו באוניברסיטת תל-אביב, ולצורך זה יהיה רשאי להעדר מבית אמו החל בשעה 07:00 ועד לשעה 17:00.

יתר תנאי השחרור שנקבעו בבית המשפט המחוזי, ישארו על כנם.