בש"פ 4809/07 חוסיין כמאל נ. מדינת ישראל

1.

ביום 4/4/07 הוגש כתב אישום נגד העורר לבית המשפט המחוזי בחיפה, ובו הוא מואשם כי ב-21/2/07, בצוותא עם אחיו סאמר, הצית את מכוניתו של ראש המועצה המקומית חורפיש. על פי הנטען, שני האחים ביצעו מעשה זה כתגובתם לסכסוך שפרץ בין ראש המועצה לאביהם על רקע תפקידו של האחרון כאחראי על מחלקת החינוך במועצה המקומית – וזאת לאחר שהעורר ואחיו קשרו קשר לבצע את אותה ההצתה.

בשל מעשים אלה מיוחסות לעורר בכתב האישום עבירות הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וקשירת קשר לבצע פשע. נגד סאמר, אחיו הנ"ל של העורר, הוגש אותו היום כתב אישום נפרד בשל אותם מעשים ואותן העבירות.

בענינו של העורר דנן – מיוחסת לו בכתב האישום שהוגש נגדו עבירה נוספת של נסיון שידול לעבירה לפי סעיפים 33 ו-333 לחוק העונשין.

על פי הנטען, העורר ניסה במהלך תקופת חקירתו בזמן שהיה במעצר לשדל עציר אחר שהיה עצור עמו לפגוע בקצין צה"ל המתגורר בחורפיש ולחבול בו חבלה חמורה תוך הבטחת תמורה כספית אם יעשה זאת.

במקביל להגשת כתבי האישום נגד העורר ואחיו, ביקשה המדינה את בית המשפט קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו, וביום 25/4/07, לאחר שדן בשתי הבקשות במאוחד, נעתר בית המשפט קמא (כבוד השופט י. כהן) לבקשות והורה על מעצרם עד תום ההליכים.

בפני עררו של העורר כנגד אותה ההחלטה.

2.

בפתח הדברים נציין כי גם אחיו של העורר, סאמר, ערר כנגד ההחלטה לעצרו וביום 25/5/07 בגדרו של בש"פ 4254/07 – נתקבל הערר במובן זה שהדיון (בענינו של סאמר) הוחזר לבית המשפט קמא לצורך עריכת תסקיר מעצר לבחינת היתכנותה של חלופת מעצר בענינו.

בערר זה שבפני משיג סנגורו של העורר כנגד ממצאי בית המשפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה וכנגד קביעת מסוכנותו ברמה השוללת על הסף בחינת חלופות מעצר. בטיעוניו בעת הדיון מוסיף הסנגור ומפנה להחלטת בית משפט זה בענין אחיו של העורר, סאמר, וטוען כי הנאמר בענינו יפה אף לענין אחיו העורר.

3.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני על ידי המדינה – מוצא אני, כפי שמצא בית המשפט קמא, כי עולה הוא כדי ראיות לכאורה – וברמה משמעותית – כנגד העורר.

בשיחות שהתנהלו בתא המעצר בין העורר לבין שני מדובבים – שהיו עמו בתא – מוסר העורר אימרות מפורטות בדבר המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, הרקע לדברים ודרך ביצועם על ידו ועל ידי אחיו.

טענותיו של בא כוח העורר בדבר סתירות כאלה ואחרות בהודעות המדובבים לענין פרטים שונים באימרותיו של העורר – ענין הוא לבירור לגופו במהלך שמיעת הראיות ובהן עדויות המדובבים במשפטו של העורר. בשלב זה של בחינת הפוטנציאל הראייתי שבאותן אימרות של העורר – עולות הן כדי ראיות לכאורה. הוא הדין בהודעות שנגבו מאביו של העורר וגם מהם עולה תחילת הודאה שהודה בנו העורר במיוחס לו.

על אלה מתווספות ראיות לכאוריות נוספות בדמות ראשית הודאה של העורר בפני חברתו אותה השעה, ונסיון מניפולטיבי שעשה העורר מבעוד מועד לתאם מראש עדות אליבי כוזבת לענין מקום המצאותו בליל ההצתה.

בדין קבע בית המשפט קמא כי קיים חומר ראיות לכאורי להוכחת המיוחס לעורר.

4.

מסוכנותו של העורר, ועילת מעצרו בשל כך, מתבקשת מאליה נוכח האישומים המיוחסים לו.

בענין זה של עילת המעצר נמצאת לנו החמרה בעוצמת המסוכנות הנודעת מהעורר לעומת אחיו סאמר.

מתוך אימרותיו של העורר בפני המדובבים, באוזני אביו ובשיחותיו עם חברתו עולה לכאורה כי הוא היה הדמות הדומיננטית והמובילה בין שני האחים הן בקשירת הקשר והתכנון של ההצתה והן בביצועה בפועל.

חומרה ומסוכנות יתרים נודעים ממנו מתוך התכנון המניפולטיבי והמוקפד בו ניסה לארגן מראש, בטרם ההצתה, עדות אליבי כוזבת לשעת ההצתה המתוכננת ולנסיבות רכישת הדלק ששימש להצתה.

כמו כן, מהודעת אחד המדובבים עולה כי במהלך שהייתו במעצר עם העורר – ניסה העורר לברר עמו אפשרות לפיה יבצע עבורו אותו המדובב (שהעורר לא היה מודע כמובן לתפקידו זה) פגיעה וחבלה חמורה בגופו של קצין צה"ל מחורפיש – וזאת על רקע טרוניה שהיתה בעורר כנגד אותו הקצין ביחס לנסיבות בהן נהרג אחיו במהלך שרותו הצבאי. כמו כן בירר עמו העורר אפשרות כי זה האחרון יבצע עבורו את השירות של הצתת מכוניתו השניה של ראש המועצה.

לדברי המדובב, אמר לו העורר כי כל הכפר יודע על מעשיו – אולם איש לא יעיז להתלונן כנגדו כי הם מפחדים ממנו.

שלל אימרותיו האמורות של העורר יוצר כאמור אבחנה ברמת מסוכנותו שלו לעומת זאת של אחיו סאמר, משמצרפים אנו את אימרותיו האמורות למעשה ההצתה המתוכנן שביצע, מתוספת לאותה עילת המעצר בשל מסוכנותו העילה הנוספת של חשש לשיבוש הליכים.

בהינתן כל אלה – בדין החליט בית המשפט קמא כי בענינו של עורר זה לא תסכון חלופת מעצר.

אשר על כן – אני דוחה את הערר.