בש"פ 4813/07 יעקב אשכנזי נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות אינוס, מעשה סדום, תקיפת בת זוג, כליאת שוא, איומים ועוד – הכל כלפי אשתו ואם ילדיו.

כתב האישום נגדו הוגש ביום 6.6.05, הוא נעצר עד לתום ההליכים ולאחר חלוף תשעה חודשי מעצר האריך בית משפט זה את מעצרו בשש תקופות רצופות של תשעים ימים.

בבקשת הארכת המעצר השביעית, לאחר שנסתיימה פרשת התביעה, לאחר שנשלמו הליכי הגירושין מאשתו ולאחר שנמצאה חלופת מעצר מפוקחת של מעצר בית מלא בישיבה בירושלים הורה בית משפט זה ביום 25.3.07 על שחרור בערובה בתנאי מעצר הבית והפיקוח הנ"ל.

מתוך רצונו לחדש הקשר עם ילדיו פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לאפשר לו – במסגרת עיון חוזר בתנאי השחרור בערובה – הסדרי ראיה עם ילדיו בהתאם לתוכנית שהוצעה על ידי פקידת הסעד בלשכת הרווחה בבאר-שבע. בית המשפט קמא (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר) הורה כי בטרם תידון הבקשה ייערך תסקיר שירות המבחן שיבחן את מנגנון הסדרי הראייה המוצע, וזאת לאחר עריכת הבירורים הנדרשים עם אם הילדים ובחינת האפשרויות לעריכת הסדרי ראיה מחוץ לבאר-שבע.

בערר זה משיג העורר כנגד אותה החלטה העומדת לטענתו בניגוד לראציונל של החלטת תנאי השחרור בערובה כפי שנקבעו בבית משפט זה ביום 25.3.07 ובאי התאמה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה שאיפשר בחינת קיומם של הסדרי הראיה.

2.

איני מוצא כל ממש בערר ובטענותיו.

החלטת השחרור בערובה מיום 25.3.07 מניחה בבסיסה את מסוכנותו של העורר – שטרם פגה – ואת הצורך המובנה בפיקוח הדוק ומחמיר על תנאיה. ראשון להם – הימצאותו של העורר במקום מעצר בית בירושלים, הרחק מבאר שבע עיר מגורי ילדיו ואמם, המתלוננת.

צדק בית המשפט קמא בהחלטתו בדבר הצורך בעריכת תסקיר שירות המבחן כמכשיר סף וכתנאי בלתו אין לבחינת היתכנותם של הסדרי הראיה המבוקשים והדרכים בהם ניתן יהיה לבצעם – והכל במיתוה תנאי השחרור בערובה ההדוקים כפי שנקבעו בעניין העורר בהחלטתו של בית משפט זה מיום 25.3.2007.

אשר על כן – הערר נדחה.