פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
4827/99
בפני:
כבוד השופט מ' אילן
העוררים:
1.
כמאל טורק
2.
מוחמד טורק
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 16.7.99 בב"ש 91622/99,
שניתנה
על ידי כבוד השופטת ר' אליעז
תאריך
הישיבה: ז' באב תשנ"ט (20.7.99)
בשם
העורר 1: עו"ד הלוי ירום
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול
החלטה
זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב לעצור את המשיבים למשך 9 ימים המסתיימים ב22.7.99-. מדובר במעצר לצורך חקירה לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-.
המשיבים חשודים במעורבות בשוד כספות שבבנק המזרחי בחולון. מטבע הדברים, החקירה היא מסועפת. למקרא החלטת בית משפט השלום מיום 14.7.99
ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מ16.7.99-, לא יכולתי לדעת אם יש מקום לאשר את ההחלטה ואת פסק הדין או להתערב בהם, מפני ששני המסמכים מזכירים מוצגים הנמצאים במשטרה והמסומנים באותיות ר'(5-1). קיבלתי הבוקר מבאת כוח המדינה את המוצגים האלה. כאשר משלימים עם המוצגים את ההחלטה ואת פסק הדין, הכל מתבהר כפי שמתבהרת תמונה של תצריף (פאזל), אחרי שמצליחים להרכיב אותה בצורה הנכונה. ליבי לסניגור, שכמו כל הסניגורים בשלב זה של החקירה, נאלץ לטעון כסומא בארובה, מפני שחומר החקירה עדיין חסוי, אבל אין דרך אחרת. יתכן שהסניגור היה מצליח לקעקע את הראיות האלה, אם היה ניתן לו לעיין בהן. אבל אי אפשר לתת לו לעיין בשלב הזה, ואני חייב לקבל אותן כראיות לכאורה אמינות וטובות לגבי שלבי החקירה.
מדובר בשני משיבים, שמרצים מאסר. שניהם נמצאים בשלב של שיקום במאסרם. הסניגור מסביר לי, שנגרם להם נזק על ידי המעצר, משתי בחינות: נמנעת מהם השתתפות בתהליך השיקום, לפחות עד שיתבהר המצב בקשר לחקירה; הפן השני הוא, שימי מעצר לא נמנים עם המאסר. עוד מסביר הסניגור, שהתנאים שבהם מוחזקים עצורים גרועים בהרבה מתנאי המאסר של אסיר שפוט. הצעתו של הסניגור היא לשקול אם לא ניתן לבצע את כל אותן הפעולות שהמשטרה עוד צריכה לבצע, כשהמשיבים נמצאים בתנאי מאסר רגילים, במובדל ממעצר.
על בסיס ההחלטה של בית משפט השלום ופסק הדין של בית המשפט המחוזי, כשאני משלים אותם עם המסמכים הנזכרים בהם בציון האותיות ר' (5-1), אני מגיע למסקנה, שאין מקום להתערב בהחלטה של בית המשפט המחוזי. לבסיס הזה נוסף הבוקר מידע נוסף, שהוגש לי בכתב ושלא היה בפני בית המשפט המחוזי. המידע הזה מחזק את הצורך בניהול החקירה כשהחשודים במעצר.
אשר להצעה לקיים אותה, כשהחשודים בתנאי מאסר, להבדיל מתנאי מעצר,
לא אוכל לצערי להענות לה. הנסיון שלנו הוא, שתנאי מאסר מאפשרים
קומוניקציה חופשית למדי עם העולם החיצוני, ואפשר לסכל את החקירה, או לפחות להזיק לה, מתחום בית הסוהר. משום כך הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' באב תשנ"ט (20.7.99).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99048270.
T01