בש"פ 4828/00 מדינת ישראל נ. לאוניד וייסברד

המשיב נתון במעצר מאז 10.11.99 לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בו הואשם בניסיון שוד. כיום בחלוף 9 חודשים, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו כשהנימוק העיקרי לכך הוא מסוכנותו הרבה של המשיב. הסניגור המלומד העלה טענות בעלות משקל נגד היענות לבקשה. לדבריו, לא יסתיים המשפט לפני חודש ספטמבר, מכך יצא, שהמבקש יהיה נתון במעצר תקופה ארוכה לא פחות מעונש המאסר שהוא צפוי לו, כאשר נשללות ממנו בדרך זו זכויות האסיר. הוא הדגיש כי אין הצדקה להימשכותו של המשפט תקופה כה ארוכה בה התקיימו ישיבות מועטות. הוא ציין כי גם אם הייתה במשיב מסוכנות בשעתו, אין היא קיימת עוד.

שקלתי את הטענות ולמרבית הצער, אין מקום לקבלן. אכן, נראה כי ההליכים התמשכו שלא באשמת מי מהצדדים, אולם בסופו של דבר הימצאותו של נאשם במעצר או שחרורו ממנו הם פועל יוצא של מסוכנותו של הנאשם, ואין החלטתנו ניתנה כ"עונש" על התמשכות הליכים. עם זאת, ראוי שכל בית משפט יעשה את המירב כדי לסיים משפטים מהסוג הנדון, של נאשם הנתון במעצר, בתוך תקופת תשעת החודשים ולא יהיה עוד צורך להשתמש בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו1996- במשפטים כאלה.

באשר למשיב שלפנינו, הוא היה הפעיל והתוקפן מבין השניים (הוא וחברו) שחברו יחד בניסיון השוד. הוא היכה במתלונן, קטין כבן 16, מכות נמרצות וחבל בו חבלות של ממש. לא זו אף זו, הוא תקף שוטרים בבית המעצר כשנעצר וגרם לאחד מהם שבר באף. אין מקום לטענה כי העונש שיושת עליו אם יורשע ויושת עליו עונש מאסר, לא יעלה על תקופת המעצר. אין זה כך בהכרח, לאור מדיניות הענישה הנקוטה בידינו.

כעולה מדבריו של המשיב, מהווה התנהגות אלימה נורמת התנהגות אצלו, וכך יש - לדעתו - לפתור בעיות המתעוררות, עד כדי שציין, כי אילו היה בידו נשק, היה משתמש בו. שני תסקירי המעצר מציינים, כי מדובר בבחור אימפולסיבי שאלימות היא לגביו כלי ביטוי ללא בקרה ואין המלצה או הצעה להתערבות טיפולית.

בימים אלה, כאשר אנו עדים לתופעות של קלות בלתי נסבלת בה נשלפים סכינים בין צעירים, והאלימות משמשת אמצעי ליישוב סכסוכים, שתוצאותיה, לא אחת, קטלניות הן, התנהגות כזו של המשיב מצביעה על מסוכנות רבה מצידו, שאינה מאפשרת חלופת מעצר.

משפטו עומד להסתיים ב12.7.00- והכרעת הדין קבועה ל23.7.00-. אומנם, לאחר הכרעת הדין, אם יורשע המשיב, יש להזמין תסקיר מבחן, עם זאת יש להניח כי המועד שבית משפט יקצוב להמצאת חוות הדעת ומתן גזר הדין יהיה קרוב ככל שניתן.

אשר על כן, אני נענית לבקשה באופן חלקי ומאריכה את המעצר ב60- יום מהיום או עד שינתן גזר-דין, לפי המוקדם.