בש"פ 4828/98 יוסף ביטון נ. מדינת ישראל

1.העורר נאשם בעבירות חמורות של קשירת קשר לפשע, סיוע לכניסה לישראל שלא כדין, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב, החזקת מכשירי פריצה, במסגרת קבוצה הגונבת כלי רכב מישראל לשטחים.

העורר גם היה מעורב בגניבת כלי רכב, למעשה, מעפולה לשטחים.

2.הסניגור טוען שיש להתחשב בכך שהנאשם הודה בכל המעשים במשטרה והוא מתכוון להודות גם במשפט, אף כי יבקש בנוסף תסקיר לעניין העונש.

3.השופט המלומד קבע שבשל העבירות החמורות יש לעצור את העורר משמדובר גם במכת מדינה. מה עוד שהנאשם עבר כבר קודם לכן עבירה של נהיגה בזמן שהיה פסול לנהיגה.

4.הסניגור טוען שעל בית המשפט לפני מעצר לשקול חלופה.

5.ואכן לדעת השופט המלומד אין מקום לחלופת מעצר, על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו1996-, משום שהוא מסוכן ושלא ניתן לסמוך עליו בחלופת מעצר.

6.נראה לי כי בנסיבות שלפנינו היתה מסקנת השופט המלומד כדין.

7. הבקשה נדחית.

8.יחד עם זאת תיקו של העורר יקבע, עד כמה שאפשר, בתחילת חודש ספטמבר 1998. לצורך כך יועבר התיק למזכיר הראשי בבית המשפט המחוזי בנצרת, לקביעתו כאמור.