בש"פ 483/10 מוחמד סוב לבן נ. מדינת ישראל

ערר זה עוסק באירוע אלים שהתרחש בשעות הערב של יום 18.12.09, ככל הנראה על רקע של סכסוך שכנים. נטען, כי העורר ושני הנאשמים האחרים בפרשה זו – סוב לבן ניסאן, וסוב לבן אדריס, תקפו, בסיועם של אחרים, שלושה משכניהם – אשרף שוויקי, בקר שוויקי ושריף שוויקי. מן העובדות שהובאו בכתב האישום מצטיירת התמונה לפיה העורר היה פעיל במיוחד באותה תקיפה, הואיל והוא עשה שימוש בסכין שאחז בידו, בעוד שני הנאשמים האחרים בועטים בקורבנות. בסופו של אותו אירוע הובלו אשרף ובקר שוויקי לבית חולים, שם אובחנו חבלות חמורות במיוחד בגופו של בקר.

עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של העורר והנאשמים האחרים עד תום ההליכים. בית משפט השלום מצא כי בידי המשיבה תשתית ראייתית להוכחתו של האישום, המתבססות בעיקרן על הודעות שנרשמו מפי המתלוננים, וממילא מתקיימת בעניינם עילת מעצר נוכח האלימות הרבה בה עשו שימוש. בית המשפט דחה את הבקשה להמיר את מעצר העורר בחלופה אחרת, אף שכך נעשה בסופו של יום בעניינם של הנאשמים האחרים. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, ועל כך מלין העורר בפני.

אין בידי לקבל את הטענה לפיה אין בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. חומר הראיות נבחן בידי שתי ערכאות קמא, ומשעשיתי זאת גם אני סבורני כי ראיות המשיבה מקיימות את דרישתו של סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. ברם, העורר הנו אדם צעיר ללא עבר פלילי קודם, ולפיכך גם אם יוכח בסופו של יום כי חטא, נראה לי כי בשלב זה של ההליכים נכון היה לבקש בעניינו תסקיר-מעצר, בטרם יוכרע כי את מסוכנותו ניתן לאיין במעצר ממש בלבד.

לפיכך, אני מורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום בירושלים, בפניו יניח שרות המבחן תסקיר מעצר במועד מוקדם ככל שניתן. בעקבות כך מתבקש בית המשפט לשוב ולבחון את השאלה אם ניתן להמיר את המעצר בחלופה, ככל שזו תוצע ותימצא ראויה.