בש"פ 4832/16נחום חי נ. מדינת ישראל

1.בפניי בקשה שלישית להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 4205/14 מיום 29.5.2016.

שתי הבקשות הקודמות התקבלו בהסכמת המשיבה, וניתנה ארכה להגשת ההליך עד היום, 12.9.2016. ביום 11.9.2016 הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה של עשרה ימים (עד ליום 22.9.2016), וזו הפעם מתנגדת המשיבה לבקשה, בעומדה על הפגיעה במשפחת נפגע העבירה.

2.לאחר ששלקתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה.

מן הצד האחד, כאמור עניין לנו בבקשת ארכה שלישית, ועל פי הנטען ארכה נוספת זו נדרשת בשל היקף ומורכבות הסוגיות שעל הפרק וכן "נסיבות אישיות" של בא-כוח המבקש. ואולם, היקף ההליך היה ידוע לבא-כוח המבקש כבר עת הגיש הוא את בקשתו הקודמת, ואילו אותן נסיבות אישיות לא פורטו בבקשה (לה לא צורף כל תצהיר). כן יש ליתן משקל לפרק הזמן שחלף למן מועד פסק-הדין (בפרט נוכח פרק הזמן הקצר הקבוע בדין לשם הגשת עתירה לדיון נוסף).

מן הצד השני, נוכח עיתוי הגשת הבקשה לא התגבשה הסתמכותה של המשיבה על כך שלא תוגש עתירה לדיון נוסף, ובנותני משקל לכך כמו גם ליתר נסיבות העניין, דומני כי התוצאה לפיה תחסם דרכו של המבקש להגשת העתירה אינה מידתית.

לאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין, הבקשה מתקבלת בחלקה, כך שהמועד להגשת העתירה מוארך עד ליום 18.9.2016.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.