בש"פ 4834/09 מדינת ישראל נ. מאיר פחימה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 25.5.2009. בפסק הדין זוכה המשיב, ברוב דעות, מאישום בעבירת אינוס שיוחסה לו בכתב האישום, ותחת זאת הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בעקבות הזיכוי מן האישום באינוס הופחת עונשו של המשיב מ- 22 שנות מאסר ל- 16 שנים. לטענת המבקשת, בפסק הדין שינה בית המשפט את הפרשנות שניתנה למונח "מרמה לגבי מהות המעשה", כאשר בערעורו של המשיב לא נטענה כל טענה כנגד הפרשנות הקיימת למונח ולא הובאה עמדת המדינה ביחס לגדרי המונח. לדברי המבקשת, עתה משניתן פסק הדין היא מעוניינת לשקול האפשרות להגיש בקשה לקיום דיון נוסף, בו תידון שאלת פרשנותו של המונח "מרמה לגבי מהות המעשה" לעניין עבירת האינוס במרמה. נוכח מורכבות הנושא והעובדה כי בערעור לא נתבקשה עמדת המדינה לסוגיה, זקוקה המבקשת, על פי הנטען, לארכה לשם גיבוש עמדתה. מתבקשת איפוא ארכה של 15 ימים להגשת ההליך. המשיב מסר כי הוא מתנגד לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמת, הגישה כלפי בקשות של המדינה להארכות מועד להגשת הליכים פליליים הינה קפדנית (ראו, בש"פ 822/99 שכטר נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(1) 1; בש"פ 8758/01 מדינת ישראל נ' רזינשוולי (לא פורסם 12.2.2002); ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 14.7.2002). בקשת המדינה לדיון נוסף בהליך פלילי אינה דבר רגיל או מובן מאליו, ובקשת ארכה להגשתו, אף היא עניין חריג המתאים לנסיבות יוצאות דופן. יחד עם זאת, שוכנעתי כי במקרה זה יש להיעתר לבקשה. שוכנעתי כי קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בכך שיתאפשר למבקשת לשקול באופן יסודי את השאלה האם יש מקום להגשת בקשה לדיון נוסף וכי לא תתקבל החלטה חפוזה בעניין זה. הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, כך שלא נוצרה אצל המשיב ציפייה כי פסק הדין בעניינו הפך חלוט וכי לא תוגש בקשה לדיון נוסף. לאור העובדה כי הבקשה הוגשה בתוך המועד, גם לא נפגעה במקרה זה פעולתה התקינה, היעילה וההוגנת של מערכת הצדק הפלילי. משך הארכה המתבקשת אינו רב, ואין בו כשלעצמו לגרום לעינוי דין ממושך. אשר לסיכויי ההליך, אין בידי לקבוע בשלב מקדמי זה כי הם נמוכים באופן המצדיק דחיית הבקשה. לאור משקלו של האינטרס הציבורי הנזכר, ובשים לב למורכבות הסוגיה ולכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת הליך, באתי למסקנה כי מקרה זה משתייך לאותם מקרים יוצאי דופן, בהם יש מקום למתן ארכה למדינה להגשת בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין פלילי.

הבקשה מתקבלת. המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מטעם המבקשת מוארך עד ליום 24.6.2009. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.