החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4837/99 דן ירימי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · המשך מעצר עד תום ההליכים וזמן סביר לסיום המשפטערר על החלטה שדחתה בקשה לעיון מחדש בנושא המעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטה שלא לעיין מחדש במעצרו של נאשם שנעצר שמונה חודשים עד תום ההליכים בגין עבירות תקיפה והתעללות בקטינות. נקבע כי תסקיר המעצר אינו מאפשר להחליט שהשחרור מהווה סיכון מעבר לסביר. עם זאת, הופנתה תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי לקביעת מועדים נוספים כדי שהמשפט יסתיים תוך 3 עד 4 חודשים, ואם לא, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה לעיון מחדש.

העובדות

נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום בגין עבירות תקיפה והתעללות בקטינות. לאחר שהופר תנאי חלופת מעצר הוא נעצר עד תום ההליכים, והמשפט התקדם באיטיות משיקולים שאינם קשורים לעורר. המשפט נקבע לישיבה אחת בלבד בחודש ספטמבר, בעוד ברשימה 19 עדי תביעה וצפויים 12 עדי הגנה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרור העורר לחלופת מעצר בשל משך מעצרו הממושך וטרם תום המשפט?
  2. 2.האם משך המעצר והתארכות ההליך מצדיקים עיון מחדש בשאלת המעצר?

הלכות

  1. 1

    משך מעצר ממושך במשפט שבו הנאשם כופר באשמה, וקביעת מועדים מצומצמים להוכחות, מחייבים מתן עדיפות לסיום המשפט בזמן סביר.

    ״קשה להשלים עם כך, שבמשפט שבו הנאשם כופר באשמה הוא כבר עצור 8 חודשים, ועכשיו נקבעה רק ישיבה אחת להוכחות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהעדר בסיס בתסקיר המעצר לקבוע כי שחרור העורר מהווה סיכון מעבר לסביר, הערר נדחה, אך יש להפנות את תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי לצורך קביעת מועדים נוספים.

    ״אני דוחה את הערר אבל מפנה את תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שיש לקבוע לתיק הזה מועדים נוספים וסמוכים, כדי שהמשפט יסתיים תוך זמן סביר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון מחדש
  • חלופת מעצר
  • תסקיר מעצר
  • זמן סביר
  • חזקת חפותו
  • עדי תביעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

4837/99 - ב'

בפני:

כבוד השופט מ' אילן

העורר

:

דן ירימי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 7.7.99 בב"ש 91446

שניתנה

על ידי כבוד השופטת ע'

סלומון-צ'רניאק

תאריך

הישיבה: כ"ח באב תשנ"ט (10.8.99)

בשם

העורר: עו"ד יעקב שקלאר

בשם

המשיבה: עו"ד משה שילה

בשם

שירות המבחן: גב' זהבה מור

החלטה

נגד העורר תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום, המייחס לו שורה של עבירות תקיפת בנותיו הקטינות והתעללות בהן. בשעתו בית המשפט, לאחר שקבע שקיימת עילת מעצר, שחרר אותו בחלופת מעצר. הוא הפר את תנאי החלופה הזו וכתוצאה מכך נעצר עד תום ההליכים. בינתיים מסתבר, שההליכים לא התנהלו כמתוכנן, בגלל סיבות שאינן קשורות בעורר. אף על פי שאיש אינו אשם בנסיבות המיוחדות הללו, התוצאה היא שהאיש כבר עצור 8 חודשים, ובמשפטו התקיים רק מועד הוכחות אחד. המשפט קבוע עכשיו לישיבה אחת לחודש ספטמבר, אבל ברור שהוא לא יסתיים באותו יום. יש 19 עדי תביעה ברשימת העדים, והסניגור טוען שיהיו גם 12 עדי הגנה.

לאור ההתפתחות הזו הוגשה בבית המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בנושא המעצר. הבקשה נדחתה. מכאן הערר שלפני.

לאור הנסיבות המיוחדות שהזכרתי, הערכתי, לפני שמיעת הטענות בעל-פה, שקיימת אפשרות שאצטרך לשקול חלופת מעצר. לכן ביקשתי וקיבלתי תסקיר מעצר. לצערי, אין בתסקיר הזה בסיס שמאפשר לי להחליט ששחרורו של העורר איננו סיכון מעבר לסביר. יחד עם זאת, קשה להשלים עם כך, שבמשפט שבו הנאשם כופר באשמה הוא כבר עצור 8 חודשים, ועכשיו נקבעה רק ישיבה אחת להוכחות. אסור לשכוח, שהאיש הזה עדיין בחזקת חפותו עומד.

אני דוחה את הערר אבל מפנה את תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שיש לקבוע לתיק הזה מועדים נוספים וסמוכים, כדי שהמשפט יסתיים תוך זמן סביר. אם הדבר לא ייעשה, או שבית המשפט לא יצליח לסיים את הדיון תוך זמן סביר, דהיינו 3 או 4 חודשים לכל היותר, יהיה בזה נימוק להגיש בקשה לעיון מחדש בשאלת המעצר. המזכירות תדאג לכך, שעותק מן ההחלטה הזו תשלח לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ניתנה היום, כ"ח באב תשנ"ט

(10.8.99).

ש ו

פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99048370.

T02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משך מעצר ממושך במשפט שבו הנאשם כופר באשמה, וקביעת מועדים מצומצמים להוכחות, מחייבים מתן עדיפות לסיום המשפט בזמן סביר.
  2. 2בהעדר בסיס בתסקיר המעצר לקבוע כי שחרור העורר מהווה סיכון מעבר לסביר, הערר נדחה, אך יש להפנות את תשומת לב נשיא בית המשפט המחוזי לצורך קביעת מועדים נוספים.