בש"פ 4839/97 ליאוניד דוייטש נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר - יחד עם ארבעה נאשמים נוספים - הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ.ח. 35/96) לפיו מיוחסות לו ולשותפיו לאישום עבירות של סחיטה באיומים ובכוח ומעשי שוד.

על פי המפורט בכתב האישום, נהגו העורר ושותפיו לאישום להתנכל לצעירים ולהוציא מהם בכוח ובאיומים כספים וחפצים יקרי ערך.

2.עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של העורר עד תום ההליכים; ובית המשפט נעתר לבקשה והורה בהתאם. לאחר כאחד עשר חודשי מעצר, הורה בית המשפט על שחרורו של העורר בערובה בתנאי מעצר בית מלאים; ומאוחר יותר נקבע כי העורר יוכל לצאת מביתו לעבודה, אם ימצא מעביד שיקבל על עצמו לפקח עליו. מעביד כזה לא נמצא והערר מכוון - פורמלית - כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.7.97 (ב"ש 2416/96), שלא להקל עם העורר מעבר להקלה המדברת במציאת מעביד כאמור.

3.בעיקרו מבקש העורר, כי התנאי בדבר "פיקוח המעביד" יבוטל וכי תינתן לו האפשרות להימצא במשך שעות היום מחוץ לביתו ולעבוד לאו דוקא אצל מעביד שיקח על עצמו - לשביעות רצונו של ביהמ"ש - את הפיקוח על מעשיו. מעביד כזה - טוען ב"כ של העורר - קשה מאד למצוא; ומכל מקום, על מנת למצוא מעביד כזה, צריך לאפשר לעורר להסתובב בשוק העבודה.

4.למשך הזמן שבו היה נתון העורר עד כה במעצר ובמעצר בית מוחלט, משקל משמעותי בזכות הקלה נוספת בתנאי שחרורו בערובה; ובמיוחד כך הם פני הדברים, בהתחשב בכך שכל העדים במשפטו כבר נשמעו.

אשר על כן, החלטתי לקבל את הערר, באופן חלקי, כדלקמן:

א.העורר יוכל לצאת מביתו לצרכי עבודה כל יום בין השעות 06:30 ו- 17:30; כאשר למן השעה 17:30 ועד לשעה 06:30 שלמחרת היום, ימצא בביתו ולא יצא ממנו.

ב.המבקש יתייצב במשטרת כפר סבא פעמיים ביום: פעם אחת - בין השעה 07:00 ו- 08:00; ופעם שניה - בין השעה 16:00 לשעה 17:00.

ג.פרט לשינויים אלה יוותרו שאר יתר התנאים שבהם שוחרר העורר בערובה על כנם.