בש"פ 485/03 רפי פימה נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, קבלת רכוש שהושג בפשע, החזקת נכס החשוד כגנוב והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, נעצר עד לתום הליכי המשפט נגדו. בהחלטתו לעצור את העורר עד תום ההליכים קבע בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, כי שני שוטרים – שוטר ושוטרת – אשר הבחינו בעורר מקבל מאדם אחר שקית לבנה, שמרו עמו על קשר עין ונסעו בעקבותיו, וכי משהבחין בהם, השליך העורר שקית. השקית נתפסה על-ידי השוטרים ונמצא בה אקדח מסוג F.N

וכן מחסנית לאקדח ובה 13 כדורים. על-פי כתב-האישום, האקדח נגנב במהלך התפרצות לדירה והעורר קיבל עליו חזקה כשהוא יודע כי הושג שלא-כדין. כן נמצאו בביתו סם מסוכן מסוג MDMA

(אקסטזי) במשקל 0.071 גרם נטו, שני משקלים אלקטרוניים, טלפון סלולארי, זוג אזיקים, זוג כפפות וכובע גרב.

העורר טען, כי במהלך הטיפול המשטרתי באקדח נוצר נתק בשרשרת הטיפול, וכי על-כן אין ראיות לכך שהאקדח המצוי בידי התביעה הוא החפץ שהשליך העורר ממכוניתו. לאחר שעיין בחומר הראיות שהובא בפניו, דחה בית-משפט השלום טענה זו, וקבע כי לא מצא ליקויים בשרשרת הטיפול באקדח, וכי אף אם היו כאלה, הרי שהמדובר בליקויים מינוריים. בית-משפט השלום הוסיף וקבע, כי נוכח עברו הפלילי של העורר, והעובדה כי היה בעת ביצוע העבירה אסיר ברישיון אשר שוחרר כחודש לפני כן ממאסר, קמה עילה למעצר.

בערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, טען העורר, כי מחומר הראיות עולה שהשוטרת כלל לא ראתה את מסירת השקית לעורר; כי השקית לא נאספה מיד על-ידי השוטרים; כי לאחר שנאספה, עברה השקית בין ידיהם של מספר שוטרים אך לא סומנה בדרך כלשהי, זאת אף כאשר נפתחה ותחולתה הועברה לשקית משטרתית חומה. לטענת העורר, הפגמים המתוארים בשרשרת הטיפול במוצג יורדים לשורשו של עניין, ויש בהם כדי להחליש את עוצמתן של הראיות לכאורה.

בית-המשפט המחוזי דחה את הערר, בקובעו כי הדו"ח שהגיש השוטר שהבחין בעורר הינו חד-משמעי, ועל-פיו השליך העורר שקית לבנה מתוך רכבו כשהבחין בשוטרים, וכי בסופו של דבר נמצא בשקית אקדח.

מכאן הערר שבפניי, בגדרו חזר העורר על טענותיו, והטעים כי עקב הפגמים שנפלו בטיפול המשטרתי באקדח, אין בחומר הראיות הלכאורי כדי לקשור אותו לאקדח זה.

עיינתי בטענות העורר ובחומר הראיות והגעתי לכלל דעה כי יש לדחות את טענותיו. מדו"ח הפעולה של השוטר שהבחין בעורר עולה כי, על-אף שהשוטר לא הוציא את האקדח מן השקית שהושלכה מן הרכב, בשל כך שלא רצה להכתימה בטביעות אצבעותיו, הבחין הוא בבירור כי בשקית יש אקדח וכדורים. במזכר שכתב שוטר אחר אשר פתח את השקית, נכתב כי נמצאו בה תחמושת ואקדח, אשר "הוברר כי מדובר באקדח מסוג F.N ", וכי הוא הכניסם למעטפת נייר חומה משטרתית. ב"טופס לוואי למוצגים" מתאריך 3.12.02, יום לאחר שנתפסה השקית, נרשם סימונה של השקית ובה האקדח שנשלח לבדיקה.

הגם שראוי היה לציין במזכר את מספרה ואת סימונה של המעטפה אליה הוכנסו האקדח והכדורים, אין בכך כדי לנתק את שרשרת הטיפול במוצג עד כדי החלשת הראיות לכאורה כטענת העורר. עברו הפלילי של העורר, ובמיוחד העובדה כי ביצע את העבירה בעודו אסיר ברישיון שאך שוחרר מן הכלא, מביאים למסקנה, כי בדין נעצר הוא עד תום הליכי המשפט.

הערר נדחה איפוא.