פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4857/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
לשכת עורכי הדין מחוז ת"א
בקשת להארכת מועד להגשת רשות ערעור
על החלטת בית המשפט המנהלי בעת"מ 56852-05-13, ובקשה לסעד ארעי עד להכרעה
בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור
בשם המבקש:
עו"ד מנחם רובינשטיין
החלטה
1.
הבקשות שלפניי עוסקות בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 56852-05-13, כב' השופט ד"ר קובי ורדי ). הבקשה האחת היא להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המנהלי (להלן: בקשת ההארכה ). הבקשה האחרת היא למתן סעד ארעי, עד להכרעה בבקשת ההארכה (להלן: בקשת הסעד הארעי ).
2.
נגד המבקש מתנהל הליך בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. המבקש עתר לבית המשפט המנהלי בדרישה לבטל את הקובלנה, שעל בסיסה נפתח ההליך המשמעתי. יחד עם העתירה הוגשה לבית המשפט המנהלי בקשה לצו ביניים, אשר יורה על עיכוב ההליך בבית הדין המשמעתי. יצוין כי הדיון בבית הדין המשמעתי קבוע להיום – 7.7.2013, בשעה 16:00. בית המשפט המנהלי דחה את הבקשה למתן צו ביניים. מכאן הבקשות שלפניי.
יצוין כי הבקשות הנידונות הגיעו לשולחני היום, 7.7.2013, בסמוך לשעה 14:00.
3.
אינני מוצא מקום להיעתר לבקשות שבפניי.
על פני הדברים, נראה כי סיכויי הבקשה למתן רשות ערעור – אותה מתכוון המבקש להגיש - אינם גבוהים. החלטת בית המשפט המנהלי היא מנומקת, ומתייחסת לסיכויי העתירה ולמאזן הנוחות. יוזכר כי העתירה תוקפת את עצם ההחלטה להגיש קובלנה כנגד המבקש. ככלל, אין זה נהוג להתערב בהחלטות מעין אלו. לא השתכנעתי כי על פני הדברים מקרה זה נופל בגדר יוצא מן הכלל. יודגש כי אינני מכריע כאן באופן סופי באשר לטענותיו של המבקש בגוף העתירה. באשר למאזן הנוחות, המבקש לא הבהיר מדוע קיימת דחיפות מיוחדת בביטול הדיון שקבוע להיום בבית הדין המשמעתי. מן החומר לא עולה כי דינו של המבקש ייחרץ במהלך הדיון, ולא הוכח כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך כתוצאה מאי-מתן צו הביניים. ושוב יודגש כי שיקול זה הוא בבחינת שיקול נוסף, מעבר להערכה הכללית של סיכויי העתירה בכללותה.
במישור הפרוצדוראלי יוער כי הבקשה שלפניי סווגה, כנראה בטעות, כ"בקשות שונות – פלילי" (בש"פ). אף בכותרת המסמך שהגיש המבקש נכתב "בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים". ברם, כפי שהובהר, עסקינן בפועל בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. משכך, הכללים הרלבנטיים שאובים מן ההליך המנהלי, כללים אשר אינם תומכים בהכרח בעמדת המבקש. ודוק, עמדת המבקש עניינה עיכוב הליכים. אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקש להעלות טענה מקדמית ראויה בבית הדין המשמעתי.
4.
סוף דבר, הבקשות כפי שהוגשו נדחות.
ניתנה היום, כ"ט תמוז התשע"ג (7.7.2013).
ש ו פ ט