החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 487/02 חאלד בן נאדר אבו אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות כלפי בת זוגערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטה למעצר עד תום ההליכים של מי שהואשם באלימות ובאיומים כלפי אשתו. נקבע כי הליכי הגירושין אינם מפחיתים את המסוכנות מספיקה, וכי בסמיכות למשפט יש למנוע חיכוך בינו לבין המתלוננת. לפיכך לא נמצא מקום לחלופת מעצר.

העובדות

העורר הואשם במכות, סטירות ובעיטות כלפי אשתו, שגרמו לה חבלות ממש ולשריטות, ונזקקה לטיפול רפואי. כמו כן נטען כי אמר לה 'אני אשחט אותך ואהרוג אותך'. הצדדים החלו בהליכי גירושין, ומשפטו של העורר נקבע לשמיעת ראיות בסמוך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בשל חשד לאלימות כלפי אשתו ואיומים בהמתה, או שניתן להורות על חלופת מעצר?
  2. 2.האם הליכי הגירושין בין הצדדים מפחיתים את מסוכנותו של העורר באופן המצדיק שחרור או חלופה?

הלכות

  1. 1

    בהתקיים ראיות לכאורה לעבירות אלימות ואיומים כלפי בת הזוג, ובהיעדר אפשרות למנוע חיכוך בינה לבין העורר בתקופה הסמוכה למשפט, אין מקום לחלופת מעצר.

    ״דווקא בתקופה הקרובה למשפט יש למנוע כל אפשרות חיכוך בין העדה-המתלוננת לבין העורר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לגבי מחלוקת על הראיות לכאורה אינן מתקבלות בערר כאשר לא הועלו בבית משפט השלום.

    ״בבית משפט השלום לא היתה מחלוקת על הראיות לכאורה, ואין להעלות טענות מסוג זה בערר״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    גירושין בין בני זוג עם ילדים משותפים אינם מונעים מגע ביניהם, ואינם מספיקים להפחתת המסוכנות באופן המצדיק שחרור.

    ״ואולם לבני הזוג ילדים משותפים, ואין בגירושין כדי למנוע כל מגע בין השניים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • ראיות לכאורה
  • חלופת מעצר
  • מסוכנות
  • איומים
  • גירושין
  • עדה-מתלוננת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

487/02

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המערער

:

חאלד

בן נאדר אבו אחמד

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.1.2002

בתיק ב"ש 3138/01 שניתנה על ידי כבוד השופט ס.נ. בן דוד

תאריך

הישיבה:

י"ח בשבט התשס"ב

(31.1.2002)

בשם

העורר: עו"ד מסאלחה ראפי

בשם

המשיבה: עו"ד רחל מטר

החלטה

1.בבית משפט השלום לא היתה מחלוקת על הראיות לכאורה, ואין להעלות טענות מסוג זה בערר. על פי כתב האישום היכה העורר את אשתו במכות ידיים, בסטירות ובבעיטות בכל חלקי גופה ובראשה וגרם לה חבלות של ממש, לרבות שריטות על גבה, והיא נזקקה לטיפול רפואי. עוד אמר העורר לאשתו "אני אשחט אותך ואהרוג אותך".

2.אכן, בינתיים החלו הצדדים בהליכי גירושין, וענין זה עשוי להפחית את מסוכנותו של העורר. ואולם לבני הזוג ילדים משותפים, ואין בגירושין כדי למנוע כל מגע בין השניים. משפטו של העורר קבוע לשמיעת ראיות למועד קרוב - 13.2.02. דווקא בתקופה הקרובה למשפט יש למנוע כל אפשרות חיכוך בין העדה-המתלוננת לבין העורר. ובנסיבות אלה אין מקום לחלופת מעצר.

3.אוסיף ואומר, כי בהתקיים ראיות לכאורה לאיומים המתוארים בכתב האישום, צדקו הערכאות שקדמו לי בכך שלא נטלו את הסיכון הכרוך בשחרורו של העורר.

4. הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ח בשבט התשס"ב

(31.1.2002).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 3138/01

הלכות

  1. 1בהתקיים ראיות לכאורה לעבירות אלימות ואיומים כלפי בת הזוג, ובהיעדר אפשרות למנוע חיכוך בינה לבין העורר בתקופה הסמוכה למשפט, אין מקום לחלופת מעצר.
  2. 2טענות לגבי מחלוקת על הראיות לכאורה אינן מתקבלות בערר כאשר לא הועלו בבית משפט השלום.
  3. 3גירושין בין בני זוג עם ילדים משותפים אינם מונעים מגע ביניהם, ואינם מספיקים להפחתת המסוכנות באופן המצדיק שחרור.