החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 487/17 אבניאל אלמלך נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · שחרור ממעצר ימים וערר על מעצר עד תום ההליכיםערר על החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל ערר על החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים והורה על שחרור העורר לאלתר בתנאים שנקבעו בהחלטת מעצר הימים. נקבע כי אין לזקוף לחובת העורר הסכמה לשחרור שניתנה בשלב מעצר ימים מתוך הנחה שתהיה הסכמה לשחרור. ההחלטה ניתנה ללא חומר הראיות ואינה מחייבת את בית המשפט קמא בדיון לגופו.

העובדות

העורר שוחרר בשלב מעצר ימים בהחלטה שנתנה ביום 13.1.2017 והוזמן להתייצב להקראה בבית המשפט המחוזי. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו עד לתום ההליכים, בעניין עבירה הנוגעת לכ-50 גרם קנביס שחלק עם אחר. לעורר עבר פלילי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לשחרר את העורר ממעצר לאלתר בנסיבות שנוצרו לאחר שנשלח כתב אישום ונתבקש מעצר עד תום ההליכים בלא שנשמעה הסכמה לשחרור כזה?

הלכות

  1. 1

    לא היה מקום לזקוף לחובת העורר את הסכמת הסניגור לשחרור בשלב מעצר ימים, שניתנה מתוך הנחה כי תהא הסכמה לשחרור

    ״אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של העורר לאלתר באותם תנאים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר עד תום ההליכים
  • מעצר ימים
  • ערר
  • הסכמה לשחרור
  • כתב אישום
  • קנביס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

487/17

לפני:

כבוד השופט י' עמית

העורר:

אבניאל אלמלך

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית

המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 032506-01-17 שניתנה ביום 15.1.2017 על ידי

כבוד השופט עודד שחם

תאריך הישיבה:

י"ח בטבת התשע"ז

(16.1.2017)

בשם העורר:

עו"ד גבריאל טארונשווילי

בשם המשיבה:

עו"ד מורן פולמן

החלטה

הסיטואציה שבפנינו חריגה. העורר שוחרר בשלב מעצר ימים ובהחלטת השחרור מיום 13.1.2017 (יום שישי) נכתב כי עליו להתייצב בשעה 12:00 להקראה בבית המשפט המחוזי. לטענת הסניגור, המקובלת עלי, הוא הופתע להיווכח כי בד בבד עם הגשת כתב אישום מתבקש מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

אכן, לעורר עבר פלילי שהתחיל עוד בימי נערותו-בחרותו, אך לסופו של יום ולאחר שעיינתי בכתב האישום, בהינתן כי מדובר בכמות של כ-50 גר' קנביס שאותה חלק עם אחר (ואיני מביע עמדה אם כתב האישום אכן משקף עבירה של עסקה אחרת בסם); בהינתן הסיטואציה החריגה שנוצרה; ובהינתן שאיני סבור כי היה מקום לזקוף "לחובת" העורר את הסכמת הסניגור (כי לא יטען שיש ליתן משקל לשחרור בשלב מעצר ימים) שניתנה בשעתו מתוך הנחה כי תהא הסכמה לשחרור – בהינתן כל אלה אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של העורר לאלתר באותם תנאים שנקבעו בהחלטת כב' השופטת שרון לארי-בבלי מיום 13/1/2017.

העורר מוזהר כי עליו להתייצב בבית המשפט המחוזי לישיבה הקבועה ליום 18/1/2017 בשעה 14:30.

החלטתי האמורה לעיל ניתנה מבלי שחומר הראיות היה בפני. אין בהחלטה זו כדי לכבול את ידי בית משפט קמא בבואו לדון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לגופה.

ניתנה היום, במעמד הצדדים,

י"ח בטבת התשע"ז (16.1.2017).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא היה מקום לזקוף לחובת העורר את הסכמת הסניגור לשחרור בשלב מעצר ימים, שניתנה מתוך הנחה כי תהא הסכמה לשחרור