בש"פ 487/99 אסף איגל נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בעבירות תעבורה חמורות, שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים, לרבות מעצר-בית מלא, ומזה חמישה שבועות הוא לא יוצא את ביתו.

הגם שעדיין לא מלאו לו 19 שנים, הספיק העורר לצבור לחובתו מספר לא מבוטל של עבירות תעבורה, ומעצר הבית נועד למנוע בעדו מלנהוג.

הגעתי לכלל דעה כי אמצעי חריף זה אינו דרוש. רשיון הנהיגה של העורר נשלל, וצעיר זה חי עדיין בבית הוריו ונראה לי כי בפיקוחם ניתן יהיה למנוע בעדו מלהפר את התנאים המגבילים שראש וראשון בהם הוא שלא להמשיך בנהיגה ללא רשיון נהיגה.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערר, ומבטלת את התנאי על-פיו על העורר להישאר במעצר בית. הסכום שנפסק להפקדה 10,000 ש"ח יישאר בעינו ויחולט כמובן אם העורר יפר את תנאי השחרור.