בש"פ 4881/07 מאהר נעימה נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר.חופרי), אשר דחה ערר על החלטת בית המשפט השלום בחיפה (כבוד ס. הנשיא ר. חוזה), לפיה הוארך מעצרו של העורר עד ליום 8.6.07.

2.

ביום 29.5.07 נעצר העורר בביתו בחשד להחזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) ל חוק העונשין , התשל"ז – 1977 (להלן: החוק), ובחשד לירייה מנשק חם באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א לחוק.

המעצר נועד לאפשר חקירה על רקע אירוע יריות בשכונת חליסה בתאריך 23.5.07 עליהן דווח למשטרה. בעקבות דיווח זה נערכו סריקות בשכונה ונמצאו קליעים ותרמילים. כן נמצאו שני אקדחים מונחים בין גרוטאות ואבנים בקרבת ביתו של החשוד. על אחד מכלי הנשק נמצאה טביעת אצבע של החשוד. החשוד הכחיש בתחילה את החשדות נגדו ושמר על זכות שתיקה.

לאור צרכי החקירה, וחשש למסוכנות העורר ושיבוש אפשרי של מהלכי החקירה על ידו הוארך מעצרו עד ליום 3.6.07. ערר על הארכה זו נדחה בבית המשפט המחוזי.

ביום 3.6.07 הוארך מעצר העורר עד ליום 8.6.07, וזאת לצורך המשך פעולות החקירה שטרם מוצתה. בית המשפט בחן את הפעולות שנעשו עד אותה עת, ומצא כי זמן החקירה נוצל ביעילות וכי מעצרו של העורר נדרש לצורך מניעת שיבוש הליכי החקירה, והסרת חשש לסיכון ביטחון הציבור. בית המשפט המחוזי דחה ערר על החלטה זו. החלטה זו היא נשוא הערר שבפני.

3.

בא כוח העורר טוען כי אין מקום להמשך מעצרו של מרשו, גם אם החקירה טרם הושלמה. כן הוא טוען, כי זמן החקירה מתמשך מעבר לסביר, וניתן להבטיח את מטרות החקירה ואת שלום הציבור בערבויות ובתנאי שחרור נאותים שיוטלו על העורר.

4.

המדינה מתנגדת לשחרור העורר בטענה כי נותרו עוד פעולות חקירה שטרם הושלמו, וכי שחרור העורר בשלב זה עלול לפגוע הן ביעילות החקירה והן בשלום הציבור. מאחר שפעולות החקירה טרם הושלמו, לא הוחלט עדיין בענין הגשת כתב אישום, וטרם ניתנה הצהרת תובע, אך ההחלטה בעניינים אלה תיפול לאחר השלמת החקירה.

5.

דין הערר להידחות.

כנגד העורר קיים חשד סביר לביצוע עבירות של החזקת נשק שלא כדין ושל יריה מנשק חם באיזור מגורים. הראיות שנאספו עד כה קושרות את העורר לכאורה עם הנשק שנמצא ועם הירי שבוצע בשכונת המגורים הן מאחר שהנשק אותר בקרבת מקום לביתו, והן בשל טביעות האצבע שלו שנמצאו על אחד האקדחים.

הראיות האמורות מחייבות השלמת החקירה, ויצוין כי לפחות בשלבים הראשונים של החקירה, העורר לא שיתף פעולה ולא מסר גרסה והסברים לממצאים שהובאו, דבר אשר לא תרם למיצוי מהיר של הליכי החקירה. המדינה הגישה רשימה של פעולות חקירה שבוצעו בימים האחרונים, ושורה של פעולות שיש עדיין לבצע. התרשמתי כי ימי המעצר נוצלו על ידי גורמי החקירה ביעילות, וכי הם מודעים לצורך להתקדם בחקירה מהר ככל האפשר.

אין מקום לבצע את השלמת החקירה תוך שחרור של העורר מן המעצר, וזאת הן בשל קיומו של חשש מפני שיבוש אפשרי של החקירה בדרך של השפעה על עדים, הסתרת ראיות, וכיו"ב. יתר על כן, מאחר שמדובר בחשד לביצוע עבירות ירי בשכונת מגורים, שחרור העורר בשלב זה כרוך בסיכון אפשרי של חיי אדם, שאין לקחתו. יש לציין עוד כי לעורר עבר פלילי קודם בעבירות שונות, ביניהן עבירות סמים, המוסיף חיזוק לשיקול המסוכנות, הקיים מעצם טיבן של העבירות נשוא החקירה.

בנסיבות הענין, החלטת בית משפט קמא להאריך את מעצר העורר עד ליום 8.6.07 היא סבירה, ועונה לצרכי החקירה בעניינו של העורר, תוך איזון ראוי ומידתי של משך זמן המעצר מבחינת זכויותיו של הנחקר.

הערר נדחה.