בש"פ 4890/04 מדינת ישראל נ. אייל בולנדי

1.על המשיב ועל נאשם נוסף הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד מזוין. למשיב יוחסו גם עבירות של התחזות כאדם אחר, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף והפרת הוראה חוקית. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית שבתמצית, קשרו העורר, הנאשם הנוסף ואדם אחר קשר לבצע שוד בדירתה של המתלוננת. השלושה נכנסו לדירה באמתלה של הבאת זר פרחים, איימו עליה בדברים וכן בהנחת יד על גרונה ובהצמדת סכין מתקפלת לצווארה. כך אילצו אותה לתת להם את קוד הפתיחה של הכספת שלה ומתוכה נטלו כ- 200,000 ש"ח במזומנים ובתכשיטים. ימים מספר לאחר מכן יצא המשיב מן הארץ, על ידי שימוש בדרכון של אחיו שאותו זייף, ותוך הפרת צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגדו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטותיו מיום 19.4.04 ומיום 23.5.04, ציווה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בית סבתו, בצירוף ערובות כספיות ובתנאים נוספים.

המדינה עררה על ההחלטה לשחרר את המשיב.

2.בהחלטתו הראשונה, מיום 19.4.04, עמד בית המשפט על פרטי מעשיו של המשיב, שתמציתם הובאה לעיל מתוך כתב האישום, וכן על נסיבותיו האישיות. מדובר בצעיר כבן 23, הלוקה במחלת הסכרת, אינו עובד באופן מסודר, שנדון בעבר לקנס בשל תקיפת שוטר, אך תלויים עליו 15 כתבי אישום בשל עבירות מרמה, רכוש ואלימות. בית המשפט מצא בהתנהגותו של המשיב בשעת ביצוע מעשה השוד נסיבות מקלות: בכך שעמד על כך שהשודדים לא ינהגו באלימות כלפי המתלוננת ובכך שהציע לה כי תיטול מבין התכשיטים ששדדו תכשיטים הקרובים לליבה.

אינני רואה עם בית המשפט המחוזי עין בעין. המשיב השתתף בתכנון שוד בחבורה, על ידי תחבולה, תוך שימוש באלימות, באיומים מילוליים ובאיומים בסכין. מעשים כאלה מעידים על העושה אותם שהוא מסוכן ולא על נקלה ישחרר אותו בית המשפט לחלופת מעצר. אין צריך לומר כי בית המשפט יעשה כן רק אם שוכנע שיש בחלופה כדי להפיג את סכנתו של הנאשם ואם שוכנע שניתן לתת בו אמון. אלה לא נתקיימו כאן. לדעתי, אין בחלופת מעצר בבית סבתו של העורר, שהיא כבת 76 שנים, כדי להפיג את סכנתו של צעיר מסוכן זה. יתר על כן המשיב זייף דרכון, יצא מן הארץ למרות צו עיכוב יציאה מן הארץ שהיה תלוי עליו, ובילה בחו"ל על חשבון כספי השוד. בכך גם הראה שאין לתת בו אמון. במצב דברים זה – ולא רק במצב דברים זה – אין לראות בהתנהגותו בשעת מעשה השוד נסיבה מקילה ולו במשהו. ראוי לציין כי שירות המבחן שהגיש על המשיב שני תסקירי מעצר התקשה לקבוע את מידת הסיכון הנשקפת מן המשיב וכן התקשה "לקבוע את מידת התאמתה של החלופה להציב לו גבולות". לפיכך נמנע מהמלצה לגבי שחרורו.

3.לפיכך אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומצווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.