החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4899/99 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום הליכים של נער, חלופת מעצר ואפליה בין נאשמיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה. בית המשפט קבע כי ההבחנה בין הנאשמים מנומקת בחלקו של העורר באירוע, שחבט בראש הקורבן, ולכן אין בה אפליה. עם זאת, הותר לעורר לפנות לעיון מחדש לאחר קבלת חוות דעת ממעון סגור לצורך הערכת מקום מתאים לנער.

העובדות

העורר ועוד ארבעה נאשמים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירת הריגה, לאחר שנער נהרג בעקבות תקיפה שביצעו נערים. העורר היה אחד התוקפים ומשמש חלק מהם בחבטה בראש הקורבן. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים, והסניגור ביקש שחרור לחלופת מעצר בית אצל דודה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הבחנה בין נאשמים בשאלת שחרורם לחלופת מעצר מהווה אפליה פסולה?
  2. 2.האם יש מקום לשחרר לחלופת מעצר נער שנאשם בעבירת הריגה, בשל חלקו באירוע?

הלכות

  1. 1

    הבחנה בין נאשמים בשאלת החלופה נסמכת על חלקו של כל אחד באירוע, ולכן אינה מהווה אפליה פסולה

    ״ההבדל הוא בחלקו של כל אחד באירוע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ניתן להתחשב בהרשעה קודמת של העורר בעבירת רכוש במסגרת שיקול הדעת בבקשת המעצר

    ״אני לא יכול להתעלם מכך, שהעורר היה אחד משני האנשים, שחבטו בראשו של הקורבן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • מעצר בית
  • הריגה
  • אפליה
  • נער
  • הרשעה קודמת
  • עיון מחדש
  • מעון סגור
  • קצינת מבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

4899/99

בפני:

כבוד השופט מ' אילן

העורר:

פלוני

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת

מיום

1.7.99 בתיק ב"ש 230,231/99

(ת.פ.

112/99) שניתנה על ידי כבוד

השופט

ה' ח'טיב

תאריך

הישיבה: כ"ג באב תשנ"ט (5.8.99)

בשם

העורר: עו"ד בכרי בכרי

בשם

המשיבה: עו"ד יהודה ליבלין

החלטה

העורר הובא לדין עם עוד 4 אחרים בבית המשפט המחוזי בנצרת כשהעבירה המיוחסת להם היא הריגה. מדובר במקרה שנער נהרג בעקבות תקיפה של נערים אחרים. העורר היה אחד מן התוקפים. יחד עם הגשת כתב האישום התבקש בית המשפט לעצור את הנערים עד תום ההליכים. הבקשה הובאה בפני כב' השופט ה' ח'טיב, אשר דן ארוכות בבעיה. בהחלטה יסודית ומנומקת היטב החליט, בסופו של דבר, לעשות הבחנה בין הנאשמים השונים.

עד כמה שהדבר נוגע לעורר דנן, ניתנה החלטה לעצור אותו עד תום הליכים. מדובר בנער יליד 1984. בא כוחו מבקש לשחררו בחלופת מעצר שהיא מעצר בית אצל דודה בהרצליה. הטענה החזקה ביותר ששמעתי מפי הסניגור היא טענת אפליה. הוא טוען, שההבחנה שעשה השופט הנכבד בין העורר דנן לבין אחרים ששוחררו למעצר בית, היא מוטעית.

אני לא סבור שהאבחנה מוטעית. השופט נימק היטב מה ההבדל שהוא רואה בין המשיבים. ההבדל הוא בחלקו של כל אחד באירוע. נכון, שהשופט ציין גם הרשעה קודמת של העורר בעבירת רכוש. אני לא הייתי מתרשם כל כך מן ההרשעה הזו, אבל אני לא יכול להתעלם מכך, שהעורר היה אחד משני האנשים, שחבטו בראשו של הקורבן באלת כדור-בסיס.

הייתי מסיים את ההחלטה הזו עכשיו, בכך שאני דוחה את הערר, אלא שקצינת המבחן, הגב' וידנפלד, שנמצאת כאן, הביאה לידיעתי שב6.9.99- עומד להתקבל לצורך הסתכלות במעון גילעם, שהוא מעון סגור, וההסתכלות הזאת עורכת בערך חודש וחצי. לפי חוות הדעת שתינתן, יהיה אפשר להחליט מהו המקום הראוי לנער כזה.

לאור הדברים האמורים, אני דוחה את הערר, אולם העורר יהיה רשאי לפנות בבקשה לעיון מחדש המבוססת על חוות הדעת, כשזאת תינתן.

ניתנה היום, כ"ג באב תשנ"ט

(5.8.99).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99048990.

T01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הבחנה בין נאשמים בשאלת החלופה נסמכת על חלקו של כל אחד באירוע, ולכן אינה מהווה אפליה פסולה
  2. 2ניתן להתחשב בהרשעה קודמת של העורר בעבירת רכוש במסגרת שיקול הדעת בבקשת המעצר