בש"פ 4903/99 עוזי יוסטר נ. מדינת ישראל

נגד העורר בבש"פ 4903/99 שהוא המשיב בבש"פ 5176/99 (להלן הנאשם) הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת בו מיוחסות לו עבירות של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, השמדת ראיות, שיבוש הליכי משפט וקבלת כספים במרמה. הרקע לעבירות, לפי הנטען בכתב האישום הוא כי במשך תקופה ארוכה הצליח הנאשם להוציא מאחד בשם פואד עלי עבאס סכומי כסף בטענת שווא כאילו הכספים הם תרומה לשב"כ וכי הנאשם יגרום לגיוסו של ה"תורם" לשב"כ. כשהסכום הצטבר ל- 636,000 שחלקו ניתן כהלוואה בלבד ופואד עלי עבאס עמד על החזרת חלק מהכסף הרג אותו הנאשם ביריית אקדח, ואחר כך עשה פעולות שונות כדי לטשטש את עקבותיו ולסלק ראיות הקושרות אותו לזירת הפשע.

עם הגשת כתב האישום התבקש בית המשפט המחוזי לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו ובית המשפט נעתר לכך. משפטו של הנאשם החל ב27.10.97- ובמהלך התקופה שהמשפט מתנהל אף הוארכה תקופת המעצר על ידי בית המשפט זה פעמיים.

ב7.7.99- הגיש הנאשם בקשה לעיון חוזר בשאלת מעצרו, הבקשה מבוססת על מצבו הרפואי. ב15.7.99- דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט אמינוף) את הבקשה. מכאן הערר בבש"פ 4903/99.

ללא קשר לערר הוגשה על ידי המדינה ביום 2.8.99 בקשה שלישית להארכת מעצרו של הנאשם. איחדנו את הדיון בשתי הבקשות בהסכמת בעלי הדין.

הנימוק לבקשה לעיון מחדש הוא העובדה שהנאשם עבר לאחרונה ניתוח מעקפים ולפי חוות דעתו של ד"ר שניידר, מומחה לקרדיולוגיה, שצרף לבקשה הטיפול הקרדיאלי שהנ"ל מקבל בבית המעצר אינו עומד בשום סטנדרט רפואי מקובל ומסכן את חייו. חוות דעת זו נתנה ב3.5.99-.

לעומת חוות הדעת של ד"ר שניידר הוגש לבית המשפט מכתבו של ד"ר אלכס אדלר מ"מ מנהל המחלקה הרפואית של השב"ס אשר מציין כי הנאשם קבל חופשות ושוחרר לביתו למשך ששה שבועות החל מ17.6.68- לצורך החלמתו, מהם שבועיים תחת השגחה רפואית. לאחר סיום החופשה ועד לכתיבת המכתב ב12.7.99- הוא מאושפז במרכז הרפואי של שרות בתי הסוהר שבו קיימת השגחה רפואית של צוות אחים ואחיות ורופאים במשך 24 שעות ביממה, וכן נמצא בו אמבולנס חירום צמוד, והמרחק למרכז הרפואי "אסף הרופא" הוא 10 דקות נסיעה, לכן סבור ד"ר אדלר כי יש בידי המרכז הרפואי להבטיח את בריאותו של הנאשם המקבל את הטיפול התרופתי שהומלץ בבית חולים איכילוב שבו בוצע ניתוח המעקפים.

השופט הנכבד דחה את הבקשה מפני שהעדיף את חוות דעתו של ד"ר אדלר, בין היתר משום שחוות הדעת של ד"ר שניידר נושאת תאריך 3.5.99, והיא מבוססת מבחינת העובדות על מה שספר החולה לרופא והדבר לא נבדק על ידי הרופא בשטח.

בפני לא העלה בא כוח הנאשם שום נימוק שיש בו לקעקע או להחליש את נימוקיו של השופט קמא. הטענה שהועלתה בפני היא שבכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שמדובר באדם שעבר ניתוח מעקפים. משפטו מתנהל זמן רב ועכשיו כבר מונחת לפני בית המשפט בקשה שלישית להארכת מעצרו. הנאשם כופר באשמות המיוחסות לו וקצו של המשפט לא נראה באופק. הוא מציע חלופת מעצר במעצר בית מלא. מובן מאליו שהוא מתנגד להארכת המעצר. גב' טובבין באת כח המדינה הסבירה כי יש בכתב האישום 63 עדי תביעה אולם יתכן שהתביעה תוותר על חלקם. היא סבורה שהמשפט יסתיים בשנה זו. והיא חוזר על הבקשה להאריך את המעצר.

לאחר שעיינתי בשתי הבקשות שלפני והחומר המצורף להן ושמענו את טענות באי כח בעלי הדין, אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.7.99. ההחלטה מנומקת היטב ולא שמעתי כל השגה משכנעת לגבי נימוקיו של השופט.

הערר בבש"פ 4903/99 נדחה.

אשר לבקשה בבש"פ 5176/99, מדובר אמנם בבקשה שלישית להארכת מעצר, כשמדובר בבקשות חוזרות ונשנות צריך לעיין היטב אם יש מקום להעתר להן. אולם במקרה המיוחד הזה המשפט התעכב בגלל מצב מחלתו של הנאשם אשר עבר בינתיים ניתוח מעקפים והוא מחלים ממנו. יש סבה להאמין שהחל מעכשיו הדיון יכל להתנהל כסדרו. מדובר בפרשה חמורה ביותר הכוללת גם אישומים בשיבוש

הליכי משפט והשמדת ראיות. בנסיבות כאלו יש משקל רב לטענה לחשש ששחרור הנאשם בחלופת מעצר יביא לתוצאה שתסכל את המשפט.

בנסיבות אלו אני נעתר לבקשה בבש"פ 5176/99 ומאריך את המעצר בשלושה חודשים נוספים החל מ5.9.99-.