בש"פ 4910/07 מדינת ישראל נ. זוהר אוחיון

1.

המדינה מבקשת את הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים לצורך ניהול משפטו.

2.

המשיב מואשם בעבירות של אינוס, מעשי סדום, ומעשה מגונה. על פי כתב האישום, המשיב והמתלוננת מתגוררים בשכנות בבנין דירות בבני ברק. בתאריך 16.9.06 הגיע המשיב לדירת המתלוננת, והזמינה לשתות קפה בדירתו. המתלוננת נעתרה ועלתה לדירתו. עם כניסתם לדירה, נעל המשיב את דלת הכניסה, ובין השניים התנהלה שיחה בענייני מין. בשלב מסויים הורה לה המשיב לאחוז באיבר מינו מעל בגדיו, וזאת חרף התנגדותה. בהמשך לכך, הורה המשיב למתלוננת לפשוט את בגדיה, וחרף התנגדותה, ביצע בה מעשים מגונים, מעשי סדום, ומעשה אינוס.

3.

כתב האישום הוגש ב-20.9.06 ועד היום טרם החלה שמיעת ההוכחות. לצורך הליך המעצר עד תום ההליכים נדרשו להגנה מספר דחיות לצורך עיון בחומר חקירה, המתנה לתוצאות בדיקה פסיכיאטרית והמתנה לתוצאות בדיקת DNA . אילוצים שונים של בית המשפט, והחלפת הרכב הביאו לביטול מועדי הוכחות שנקבעו בחודשים אפריל ומאי 2007. לאור זאת, טרם הוחל בשמיעת הוכחות, כאמור.

4.

למשיב עבר פלילי של שש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש, הדחה בחקירה, הטרדת עד והפרת הוראה חוקית.

5.

עברו של המשיב ואופי העבירות המיוחסות לו בהליך זה מצביעים על מסוכנותו הרבה. מסוכנות זו מתבטאת לא רק בחשש לפגיעה בקרבנות פוטנציאליים, אלא גם בחשש להפרה של תנאי חלופת מעצר אילו היה משתחרר לחלופה, וזאת לאור עברו הפלילי הכולל גם עבירות של הפרת הוראה חוקית, והדחה בחקירה היוצרים חשש להשפעה על עדים ולשיבוש הליכי המשפט. כן יש לציין, כי העבירות נשוא הליך זה בוצעו בעוד הנאשם נתון לפיקוח שירות מבחן בגין תיק אחר שבו הוא נדון, וכאשר עומדת כנגדו התחייבות להימנע מביצוע עבירת אלימות. הוא סיים ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות רק מספר ימים לפני ביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב אישום זה. הרושם הברור המצטייר ממסכת הנתונים שלפנינו הוא כי מדובר באדם המצוי בעולם הפשע, והאמצעים העונשיים שהוטלו עליו אינם משיגים את כוח ההרתעה הנדרש.

6.

מנגד, המשפט טרם החל אף שחלפו תשעה חודשים, והטעם העיקרי לכך נעוך בעומס על הערכאה הדיונית שאינו מאפשר עמידה בלוח זמנים שהחוק הציב לצורך כך.

7.

בנסיבות העניין, יש לאזן בין הסכנה לציבור הצפויה משחרורו של המשיב, שהיא ברורה ובולטת על פניה, לבין הפגיעה בחירות הנאשם מהמשך מעצרו לצורך ניהול המשפט בהתחשב במעבר הזמן, ובעובדה שהמשפט טרם החל. באיזון זה, הכף נוטה בבירור לכיוון המשך מעצרו של המשיב לאור משקל מסוכנותו הן על רקע אופי העבירות המיוחסות לו בהליך זה, והן לאור עברו הפלילי, ונוכח קיום חשש ממשי להימלטותו מן הדין, ושיבוש הליכי המשפט על ידו. יש לקוות, עם זאת, כי בית המשפט המחוזי יתן את העדיפות הראויה לדיונים בהליך זה מבחינת הקצאת מועדי דיון לשמיעת הוכחות, ככל הניתן באילוצי העומס הקיימים.

8.

לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל ביום 20.6.07 או עד למתן פסק דין בעניינו של המשיב, על פי המוקדם מביניהם.