בש"פ 4914/98 רמי שם טוב נ. מדינת ישראל

טענתו היחידה של הסניגור בערר שהגיש כנגד מעצרו של העורר היא, כי התשתית הראייתית שהציגה התביעה אינה מספיקה למעצרו של העורר.

טענה זו אינה נראית לי.

העורר מואשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 9,780 גרם (ברוטו). סם זה נתפס בתוך מכונית שננטשה לאחר מרדף של המשטרה בעקבות אי-שעייתו של הנהג להוראה לעצור במחסום משטרתי אקראי. המכונית נמצאה נטושה מרחק מספר קילומטרים מביתו של העורר.

הסתבר כי המכונית שייכת לאחד אברהם בוזגלו. אברהם בוזגלו סיפר לחוקרים כי ביום הארוע מכוניתו הייתה ברשות העורר. כך הגיעה המשטרה אל העורר ארבע שעות לאחר המרדף. העורר הודה כי המכונית הייתה ברשותו, אלא שלטענתו הוא החנה אותה ליד ביתו, מספר קילומטרים מן המקום שנמצאה בו נטושה, והשאיר את מפתחותיה מתחת לשטיח כדי שאברהם בוזגלו יוכל לנסוע בה.

הסניגור סבור כי יש בהסבר זה כדי להפחית מעוצמת הראיות הדרושה למעצר.

לאו אוכל להסכים לטענה זו.

הסבר זה איננו נתמך בראייה אובייקטיבית, ועל פני הדברים, הראיות האובייקטיביות מקימות סיכוי סביר להרשעה.

אשר-על-כן אני דוחה את הערר.