בש"פ 4931/14 מדינת ישראל נ. יורי דינינקוב

לאחר שמיעת טענות הצדדים נראה לי כי יש מקום לקבל את הבקשה. המשפט מתנהל כסדרו – ואין חולק – וזהו כמובן אחד מעיקרי תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. הדחיות שהיו בתיק היו ברובן לבקשת ההגנה, בהקשרים שונים. לפנינו תיק הריגה שנסיבותיו על פי הראיות לכאורה מצביעות על מסוכנות, דבר המצטרף לעבר פלילי מכביד חרף גילו הצעיר יחסית של המשיב (28); עברו כולל מאסר בפועל של שש שנים בעבירות סמים ומאסר בפועל נוסף בעבירות רכוש. כמו כן עזב המשיב את הארץ ביום המעשה המיוחס לו, דבר האומר דרשני לעניין עילת ההימלטות, גם אם שב לימים. המעצר מוארך איפוא בתשעים יום מיום 28.7.14 כמבוקש. עם זאת אוסיף, כי פרשת התביעה רק בראשיתה, ובתיק מספר עדים גדול למדי. כיום קבועים שני מועדים (בספטמבר 2014). הצדדים יפנו כבר עתה לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע מועדים נוספים, וזאת נוכח העומס המוטל כדרך כלל על בית המשפט. כאמור, הבקשה מתקבלת.