בש"פ 4938/06פהד קואסמי נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לפיה העורר ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

1.כנגד העורר הוגש כתב אישום בעבירה של נשיאת נשק שלא כדין, על פי סעיף 144(ב) ל חוק העונשין , תשל"ז-1977. על פי כתב האישום, רכש העורר תת-מקלע מסוג קרל גוסטב מפורק עם מחסנית, ונשא את הנשק ברכבו כשהוא מפורק לחלקים, וכל זאת בלא רשיון ובלא רשות על פי דין.

3.בית המשפט המחוזי קבע כי ישנן ראיות לכאורה כנגד העורר וכי קימת עילת מעצר בעניינו. נדרשה חוות דעת מז"פ ביחס לאפקטיביות של כלי הנשק. על פי חוות הדעת, מדובר היה בתת מקלע מאולתר שהיה חסר לו בורג להרכבת הקנה. בלי הבורג, לא ניתן לבצע בו ירי. חוות הדעת קבעה כי מדובר ב"חפץ דמוי תת מקלע מאולתר יורה ובכוחו להמית אדם". בית המשפט קבע כי נשיאת נשק לביצוע עבירות בטחוניות או פליליות, מקימה רמת מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. במקרה זה, כך נקבע, הורשע העורר בעבר בעבירת נשק, ועל אף שמדובר בעבירה ישנה, הדעת נותנת, כך לגישת בית המשפט קמא, שמטרת אחזקת הנשק במקרה זה קרובה לדרגת הסיכון הנובעת מאחזקת נשק לביצוע עבירה בטחונית או פלילית. נסיבות אלו, כך נקבע, "מחייבות להימנע מחלופת מעצר". טענתו של העורר כי אין מדובר בנשיאת נשק, מאחר שבחפץ שנמצא ברכבו חסר בורג החיוני להפעלתו, נדחתה. נקבע, כי הבורג החסר היה קל להשגה, ועל כן מדובר בכלי נשק אפקטיבי, שהסכנה הנשקפת ממנו מרובה.

4.בערר שלפני טוען העורר כי על פי חוות דעת קצין מעבדת הנשק של מעבדת הזיהוי הפלילי, לא ניתן היה לבצע ירי בכלי שנתפס בכליו, וכי הבורג אשר היה חסר בו היה בורג מיוחד המותאם לקנה של כלי ירייה. בנסיבות אלו, כך נטען, לא נובעת ממעשיו של העורר מסוכנות שלא ניתן לאיינה, וזאת אף אם קמה כנגדו עילת מעצר. בית המשפט המחוזי, כך נטען, לא בחן, כפי שהיה מחויב לעשות, האם בנסיבות העניין קיימת חלופת מעצר היכולה לאיין את מסוכנותו של העורר, והסתפק בקביעה כללית כי חומרת העבירה המיוחסת לו אינה מאפשרת חלופת מעצר. נטען עוד, כי העורר הציע חלופות מעצר ראויות אשר יכולות לאיין את מסוכנותו.

המדינה התנגדה לשחרורו של העורר בחלופה, בטענה כי אף שהנשק היה מפורק, יש להתייחס אליו כנשק מסוכן, שניתן היה להפכו לשמיש באמצעים קלים. העובדה כי העורר שילם עבורו 1500 ₪ מצביעה על כך שהוא נועד למטרה אופרטיבית ולא לנוי, כפי שהעורר טען. המדינה הצביעה אף על העבירה הקודמת בנשק אותה עבר העורר, אף שציינה כי מדובר בעבירה ישנה מלפני שנים רבות, ועל כך כי פרט לעבירה זו מדובר באדם נורמטיבי.

5.בתום הדיון הקודם הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר לצורך שקילת חלופת מעצר אפשרית בעניינו. תסקיר כזה נתקבל והוא, ביסודו, חיובי. תיאור העורר בתסקיר הוא של אדם נורמטיבי אשר תפקודו תקין, ומאז עבירת הנשק הישנה לא נפתח נגדו תיק פלילי כלשהו. שירות המבחן ממליץ על שחרורו בחלופה למעצר בית בבית משפחתו בשכונת דאחיית-אלסלאם בערבות אביו ואחיו, שנמצאו מתאימים והביעו הסכמה לשמש ערבים ולפקח על קיום תנאי חלופת המעצר.

6.כלל נסיבות העניין מביאות אותי למסקנה כי יש מקום להורות על חלופת מעצר בעניינו של העורר.

אמנם, אין להקל ראש בימים אלה בעבירות נשק, וגם בעבירות נשק ברף שאינו גבוה כמו במקרה זה, שהרי מדובר בנשק ישן ומפורק, שלא היה ברור במהלך הדיון האם הוא שמיש ומתאים לביצוע ירי, ונדרשה אף חוות דעת מומחה לצורך כך. כן לא ברור עד עתה מה עמד מאחורי רכישת הנשק במצבו זה על ידי העורר, ולאיזו תכלית אמור היה לשמש. אולם גם בהנחה שתכלית זו היא פסולה, אף שטיבה לא הוברר, התרשמתי ביחס לעורר מהעובדה כי מדובר בבחור, שלמעט עבירה קודמת בנשק מלפני שנים רבות, תיפקודו נורמטיבי וטוב. חלופת המעצר שהוצעה נמצאה הולמת בעיני שירות המבחן, ונראה, כי בנסיבות העניין, היא עשויה לשמש מענה שיקנה הגנה ראויה לבטחון הציבור, תוך פגיעה קלה יותר בחירותו האישית של העורר.

7.על יסוד דברים אלה אני מחליטה כי העורר ישוחרר ממעצרו בכפוף לתנאים הבאים:

(1) מעצר בית מוחלט במשך כל שעות היממה בבית משפחתו בשכונת "דאחיית-אלסלאם". הערבים שיפקחו עליו לסירוגין במשך כל שעות היממה הם אביו פאיז קואסמי (ת.ז. 80680549) ואחיו פוזי קואסמי (ת.ז. 81067951) (להלן – "הערבים").

(2) תינתן ערבות צד ג' על ידי כל אחד מן הערבים בסכום של 20,000 ₪ כל אחד.

(3) העורר יחתום על ערבות בסכום של 30,000 ₪.

(4) יופקד פיקדון במזומן בסכום של 7,000 ₪.

(5) העורר יתייצב במשטרה הסמוכה למקום מעצר הבית פעם בשבוע ביום ג' בין השעות 12:00 ו-15:00. העורר ילווה על ידי אחד הערבים מהבית למשטרה ובחזרה לביתו.

(6) מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון במשטרה, אם ובמידה שהעורר מחזיק בדרכון.

תנאי השחרור יבוצעו בבית המשפט המחוזי בירושלים.