פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4956/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"א באב התש"ע
(22.7.10)
בשם המבקשת:
עו"ד נעמי לולב
בשם המשיב:
עו"ד שמואל פלישמן
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען, כי בששה מועדים שונים, בין השנים 2002 ועד 2008, כפה המשיב על מי שהיתה בת-זוגו קיומם של יחסי-מין בניגוד לרצונה, ופעם נוספת עשה זאת בתא השירותים של מועדון בתל אביב. באישומים נוספים שיוחסו למשיב נטען, כי באחד מימיו של חודש יוני 2009 הוא תקף את המתלוננת, ומשחברתה נזעקה כדי לגונן עליה, הוא תקף גם אותה ואיים עליה. בפרט אחרון זה יוחסה למשיב התנהגות אלימה נוספת, ובהתנהגות דומה עוסק גם פרט האישום הרביעי. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות אינוס, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם, תקיפה חבלנית ואיומים.
בחודש אוקטובר 2009 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בבקשה שבפני עותרת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. כאן המקום להוסיף, כי בחודש מאי 2010 הסתיימה שמיעתם של עדי התביעה, ובימים אלה הסתיימה גם פרשת ההגנה, וסיכומיהם של הצדדים עומדים להיות מוגשים עד לסוף חודש אוגוסט 2010.
אף שמשפטו של המשיב נמשך זמן רב, הוא התנהל בקצב סביר, וכאמור עומד בפני סיומו. אכן, ככל שהמעצר מתארך, נוטה נקודת הכובד לטובת העדפת זכותו של אדם הנתון במעצר להתהלך חופשי. ברם, נוכח המתואר בכתב האישום, וככל שהעובדות המפלילות בו תוכחנה, כי אז תתחייב המסקנה כי מהמשיב נשקפת סכנה ניכרת, ואת זו לא סברתי כי נכון להניח לפתחה של קורבנו. אי-לכך אני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 12.7.10 או עד למתן פסק-הדין בת"פ 1043/09 של בית המשפט המחוזי בתל אביב, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"א באב תש"ע (22.7.10).
ש ו פ ט