בש"פ 4960/00 מיכאל יגודייב נ. מדינת ישראל

1 העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו על-ידי בית המשפט המחוזי (השופט ש' טימן) לאחר שהוגש נגדו כתב-אישום בו הואשם בתקיפת בן-זוג, באינוס ובמעשה סדום בנסיבות אינוס. המעשים המהווים את העבירות נעשו, לפי הטענה, על-ידי העורר במהלך תקופת נישואיו, במתלוננת, כאשר במספר רב של מקרים תקף הוא את המתלוננת, הכה אותה ועשה בה מעשים מיניים נגד רצונה.

כתב האישום מתייחס במיוחד לאירועים שארעו במאי 2000. בית המשפט המחוזי פירט את העובדות הדרושות, קבע כי קמה עילת מעצר נגד המשיב וגם חשש מפני שיבוש הליכים ובדק אפשרות של חלופת מעצר, אותה בסופו של דבר דחה בהעדיפו את חירותה ובטחונה של המתלוננת ותקינותו של ההליך המשפטי על-פני הימנעות ממעצרו של העורר.

2.שירות המבחן נכנס אף הוא לתמונה כאשר בדו"ח שמסר בבית-המשפט המחוזי לא נקט עמדה לגבי חלופה שהוצעה מאחר ולא ניתנה אפשרות גישה אל המתלוננת השוהה במקלט, לאחר שעזבה את ביתה, שהוא בית הוריו של העורר. מכיוון שכך, הוריתי לשירות המבחן ליצור קשר עם האישה ולברר את מצבה.

מתסקיר משלים שנמסר עולה, כי האישה הועברה ממעון חירום לנשים, למקלט וכי היא שרויה בחרדה מפני העורר וזקוקה לעזרה טיפולית לאור החוויות הקשות שעברה. ניתן לה סיוע כדי לפתוח בהליכי גירושין ובכוונת הרשויות לסייע לה בשיקום בקהילה ובדיור לה ולשני ילדיה. התמונה העולה מן הדו"ח המשלים היא עגומה וקשה. אין בדו"ח המלצה לחלופת מעצר.

3.טוען הסניגור המלומד, כי האישה נמצאת במסגרת מוגנת, לא בגלל העורר, אלא בגלל העדר אמצעי קיום, לאחר שעזבה את בית הורי בעלה וכי כל עוד היא שם, לא נשקפת לה סכנה מן העורר, כשעל-פי טענתו, לא נשקפת לה בכל מקרה כל סכנה ממנו. הוא הצביע על כך שקיימת חלופה הולמת שהובאה בפני בית המשפט המחוזי וכי מאחר והמשפט עלול להמשך זמן רב, כאשר התיק קבוע לתזכורת בסוף ספטמבר, אין הצדקה להחזיק את העורר במעצר.

4.למרבית הצער, לא ניתן לסמוך בנסיבות העניין על חלופה כלשהי. המתלוננת אינה אמורה להישאר במקלט. זכותה לצאת ממנו ולהשתלב בקהילה, כפי שאכן מתוכנן עבורה. אין כל סיבה להחזיקה מאחורי חומות על מנת שהעורר יתהלך חופשי. המעשים המתוארים קשים הם ומצביעים על תוקפנות, אלימות, אדנות וכוחנות ומפני כל אלה יש להגן על האישה.

בימים אלה, כאשר התנהגות מסוג זה נפוצה - למרבית הצער - במקומותינו ומסתיימת לא אחת בתוצאות טראגיות, אין לקחת סיכונים ולהעמיד בסכנה את חיי האישה, את שלומה ובטחונה הפיזי והנפשי. כמו כן, יש למנוע מהעורר אפשרות לקשר עם המתלוננת גם מחשש לשיבוש הליכי משפט.

5.ראוי שייעשה מאמץ לגבות מהמתלוננת עדות מוקדמת, שאז יוכל העורר לפנות לבית המשפט המחוזי, בבקשה חדשה לחלופת מעצר. בכל מקרה, מתבקש בית המשפט המחוזי לשמוע את המשפט בהקדם וברצף, ככל שניתן.

אשר על כן, הערר נדחה.