בש"פ 4964/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש קטין, כבן 17 ו- 8 חודשים, נעצר ביחד עם קטין נוסף ובגיר אור ליום 18.6.2017 בשעה 3:00 לפנות בוקר, בעת שהסתובבו בנסיבות מחשידות באזור הרחובות החומה השלישית הגובל ברחוב בר לב שבירושלים. בידי הבגיר נתפס דוקרן וכן נתפסו מסכות סקי וטוש בצבע אדום. השלושה מוכרים למערכת הביטחון כפעילי ימין קיצוני אשר נגדם הוצאו צווים מנהליים של אלוף הפיקוד.

2.

השלושה הובאו להארכת מעצר בפני בית משפט השלום ביום 18.6.2017 בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון חבלה במזיד לרכב, הפרעה לשוטר, הפרת הוראה חוקית ועבירות ממניע גזעני או לאומני.

3.

בדיון שהתקיים בפני בית משפט השלום לא נכח הורה או קרוב אחר של המבקש ומטיעוני המשיבה והמזכרים שהציגה עולה כי ביום 18.6.2017 בשעות הבוקר הוּדע לאביו של המבקש כי הוא עצור ובשעה 16:40 נעשה ניסיון ליצור קשר עם האב על מנת לזמנו לעדות אך ללא הצלחה. לא הוצג זימון של האב או של האם או של קרוב אחר לדיון במעצר כמצוות סעיף 10ח(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער ).

4.

בית משפט השלום החליט על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בבית הוריו ביישוב טלמון וכן קבע תנאים כספיים ואחרים לשחרור. בהחלטתו ציין בית משפט השלום כי "מדובר בעיקרו בעבירות של הפרת צו מנהלי אשר אינן מצריכות מעצר מאחורי סורג ובריח" וכי מחומר החקירה אין אינדיקציה לכך שהמשיב קיבל את הצו המנהלי שהוצא בעניינו ונמסר להוריו. עוד נקבע כי מעצרו של המבקש יוארך עד השעה 21:00 באותו היום.

5.

המדינה עררה לבית המשפט המחוזי על החלטתו של בית משפט השלום וביצועה של ההחלטה עוכב עד היום 19.6.2017, בשעה 10:00. בדיון בפני בית המשפט המחוזי הודיע בא-כוח המבקש, עו"ד הלוי, אשר ייצג אותו גם בפני בית משפט השלום, כי "עקב תקלה ההורים של [פלוני] לא הגיעו".

6.

בתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי על קבלת הערר בציינו כי בשל התנהגותו של המבקש וכן התנהלות הוריו אין אפשרות ליתן בו אמון ולהבטיח כי חלופת המעצר תהא יעילה בנסיבות העניין ועוד צוין כי יש חשש למניע אידיאולוגי וגם מטעם זה החלופה אינה יעילה. בית המשפט המחוזי הורה, אפוא, על מעצרו של המבקש עד יום 22.6.2017 בשעה 12:00.

7.

בבקשה שבפניי, טוען המבקש כי נפל פגם מהותי בהליך מעצרו היורד לשורש סמכותו של בית המשפט המחוזי זאת בהינתן הוראות חוק הנוער לפיהן מקום שהוריו של קטין אינם מתייצבים לדיון לא ניתן להאריך את מעצרו לפרק זמן העולה על 24 שעות.

8.

הבקשה דנן אכן מצדיקה מתן רשות ערר בשל פגמים מסוימים שנפלו בהליכי המעצר של המבקש שהינו קטין. ראשית, אי זימון הורה או קרוב אחר לדיון בהארכת המעצר בבית משפט השלום עולה כדי פגם בשל אי קיום הוראות סעיף 10ח(א) לחוק הנוער. ואולם, עוצמתו של פגם זה נחלשת במידת מה בהינתן העובדה שהמבקש היה מיוצג בדיון על ידי עו"ד הלוי וכן בהינתן העובדה כי בית משפט השלום החליט בסיומו של אותו הדיון על שחרורו של המבקש.

9.

הדיון בערר שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקיים אף הוא שלא בנוכחות מי מהוריו של המבקש. המדינה טוענת כי האב זומן לדיון וכי המזכרים המלמדים על כך אינם מצויים בידה בשל לוח הזמנים הקצר שבין הדיונים בערכאות השונות ואי העברת התיק. תמיכה מסוימת לכך שהאב אכן זומן ולמצער ידע על הדיון ניתן למצוא בדברי בא-כוחו של המבקש בדיון עצמו בפני בית המשפט המחוזי כי ההורים לא התייצבו בשל תקלה, משמע ידעו על הדיון ולא באו בשל תקלה כלשהי. זאת ועוד – במהלך הדיון בערר כלל לא עלתה מפי עורך הדין הלוי טענה כי לא ניתן לעצור את המבקש ליותר מ-24 שעות, כפי טענתו עתה. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי הדיון בפני בית המשפט המחוזי בערר לקה בפגם היורד לשורש סמכותו להכריע בערר.

10.

אך נוכח אי הבהירות המסוימת שנותרה בכל זאת לעניין זימון האב לדיון בערר, וגם אם אניח לטובת המבקש כי הפגם שנפל לכתחילה באי זימון הורה או קרוב לדיון בבית משפט השלום מקרין על סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בערר ולהאריך את המעצר, אין לדעתי מקום לסעד השחרור שנתבקש וניתן להסתפק בתוצאה יחסית בנסיבות העניין כהצעת המדינה לפיה ישוב בית המשפט המחוזי וידון בערר מחר, עד השעה 11:00, בנוכחות אביו של המבקש שהתייצב לדיון שקיימתי הלילה בבקשה דנן.

11.

נפסק כי אף ש" בנושא חירותו של חשוד או נאשם בעבירה יש להקפיד על הוראות החוק כלשונן וכתכליתן " (בש"פ 9997/07 גיאורגדזה נ' מדינת ישראל

(10.12.2007), והדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר בחשוד או בנאשם שהנו קטין, לא כל פגם שנפל בהליכי המעצר יביא לשחרורו של חשוד ממעצר ויש לבחון את עוצמת הפגם. החזקה של עצור שלא כדין היא נתון אחד שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו להחליט בסוגיה זו ( שם ), ועוד נפסק כי " אין מתקנים עוול בעוול. ואין להעניש את הציבור או לסכן את בטחונו אך ורק בשל תקלה שנפלה, ויש לבחון את עוצמת הפגם על רקע כלל השיקולים הצריכים לעניין " (בש"פ 127/10 פיניאן נ' מדינת ישראל , בפסקה 17 (19.1.2010).

12.

מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה למתן רשות ערר מתקבלת, והערר מתקבל בחלקו, כאמור בפסקה 10 לעיל. עד החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי ישאר המבקש במעצר.