בש"פ 4974/13מדינת ישראל נ. מוחמד דעאס

1.

מונחת לפניי בקשה מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 28.7.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 47777-10-12 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם מביניהם.

2.

נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2), שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) ועבירת נשיאת נשק ללא רישיון לפי סעיף 144(ב) – הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

מכתב האישום עולה כי הרקע לביצוע העבירות כולל סכסוך בין שתי משפחות מהיישוב טירה (להלן: משפחת סולטאן ומשפחת נאסר), שפרץ עקב רעש שגרם בן קטין למשפחת סולטאן בעת שרכב על טרקטורון. נוכח הסכסוך, קשר המשיב עם חברו מולטקה בן דועאמה נאסר (להלן: מולטקה) כדי לרצוח בן ממשפחת סולטאן, ולשם כך הצטיידו השניים באקדח, ללא רישיון לשאתו. בהמשך, נסעו השניים ברכב, ומולם נסעו ברכב המנוח, אחיו וחברם – אביו של מולטקה. כשהתקרבו הרכבים, התחככו המשיב ומולטקה עם רכבם ברכב בו נסעו השלושה, והמשיב, שסבר בטעות כי מדובר ברכב השייך למשפחת סולטאן לה רכב דומה, כיוון את אקדחו וירה בראשו של המנוח. מולטקה, שנהג ברכב בו היה המשיב, המשיך בנסיעה והמשיב המשיך וירה מספר כדורים נוספים לעבר אנשים שעמדו על המדרכה בסמוך למקום. מהירי נפגע בכתפו קטין ואדם נוסף נפגע ברגלו. אח המנוח יצא מהרכב והחל לצעוק כי המשיב ומולטקה רצחו את אחיו. משכך, ביקש ממנו אביו של מולטקה שלא לחשוף את זהות היורה והנוהג ברכב אך אח המנוח סירב והאב נמלט לכיוון ביתו. המנוח פונה לבית החולים, ולאחר שנקבע מותו המוחי הסכימה משפחתו לתרום את איבריו. מולטקה נמלט וטרם אותר חרף מאמצי המשטרה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב. הדיון בבקשה נדחה מספר פעמים, בעיקר לבקשת בא כוח המשיב שביקש לקבל וללמוד את חומר החקירה, תוך שמוארך מעצרו של המשיב עד

החלטה אחרת. ביום 17.1.2013 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב וכי אין בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנתו, ובהתאם הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר שהגיש המשיב נדחה על ידי בית משפט זה (כב' השופט י' דנציגר ), בקובעו כי יש ראיות לכאורה וכי אין מקום להורות על חלופת מעצר לנוכח המסוכנות העולה ממעשיו החמורים של המשיב.

באשר למשפטו של המשיב – כתב האישום הוקרא ביום 28.10.2012 והדיון נדחה לצורך מענה לכתב האישום. בהמשך נדחה הדיון מספר פעמים נוספות, בין היתר לבקשת בא כוח המשיב על מנת לקבל וללמוד חומר חקירה חדש בתיק. כתב אישום מתוקן הוגש ביום 1.1.2013 והמשיב כפר בעובדות. הדיון נדחה שוב לשם מענה מפורט לכתב האישום ובסמוך לכך ביקש המשיב כי לא ייקבעו מועדי הוכחות לפני חודש יוני. מסוף חודש מאי ועד עתה התקיימו ששה מועדי הוכחות בהם נשמעו 18 עדי תביעה לרבות עד התביעה המרכזי – אח המנוח, כשבכתב האישום מופיעים 52 עדי תביעה. שלושה מועדי הוכחות נוספים קבועים לימים 3.9.2013, 15.9.2013 ו- 3.10.2013.

3.

בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי נשקפת מהמשיב מסוכנות רבה שעליה מעידים מעשיו. עוד מציינת המבקשת כי העונש הצפוי למשיב במידה ויורשע מקים חשש מובנה להימלטות מהדין. בנוסף נטען כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב. נוכח כל אלה טוענת המבקשת כי יש להאריך את מעצרו של המשיב.

בא-כוח המשיב טוען כי יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים. עוד הוא טוען כי אין כל הוכחה שבכוונת המשיב להימלט מן הדין. בנוסף טוען הסניגור כי אינו רואה בסיס לטענה בדבר שיבוש הליכי משפט, שכן המשיב לא עשה אף מעשה כזה וכי כל העדים עד כה התייצבו להעיד ובהם גם העד המרכזי – כפי שהתייחסה אליו המדינה.

4.

בבקשה מסוג זו שלפניי יש לבחון את מסוכנתו של הנאשם. בענייננו, קמה לה חזקה סטטוטורית למסוכנותו של המשיב. חזקת המסוכנות ברורה ומועצמת לנוכח תיאור המקרה שאירע לכאורה לפיו המשיב מואשם בעבירת רצח. המשיב ירה לכאורה לעברו של המנוח והביא למותו בעת שהוא נוסע ברכב עם אנשים נוספים. בכך לא סיים את פשעיו לכאורה שכן המשיך וירה לעבר אנשים נוספים שהיו במקום והביא לפציעתם לרבות ילד בן 11. נוסף על כל אלה, יש לזכור שאת הרצח ויתר העבירות המיוחסות לו ביצע המשיב לכאורה בשל סכסוך של מה בכך.

לצד המסוכנות יש לבחון בבקשה מסוג זו גם את קצב התקדמות ההליכים המשפטיים. במשפטו של המשיב חלו עיכובים מסוימים ומבחינה אובייקטיבית הקצב אינו משביע רצון. המדינה הדגישה כי הסנגוריה ביקשה להתחיל בשמיעת הראיות רק בחודש יוני. אף כאן התמונה מורכבת יותר. הסניגור הסביר כי הרכב שהיה מעורב באירוע הוחזר על ידי המשטרה לבעליו בשלב מוקדם בחקירה, מבלי לאפשר לצוות ההגנה לערוך בדיקות שונות כמקובל, ובהתאם נאלץ להתכונן למשפט בקצב איטי יותר ממצב בו הרכב היה בחזקת המשטרה ועומד לרשותו לצורך הכנת קו הגנה. כך או כך, עד כה התקיימו כאמור ששה דיוני הוכחות ושלושה דיונים נוספים קבועים לחודש ספטמבר ולתחילת חודש אוקטובר. למותר לציין כי מחובתו של בית המשפט המחוזי לקבוע דיוני הוכחות נוספים. זאת, בשים לב לקצב המשפט, מספר עדי התביעה וסלע המחלוקת בין הצדדים.

סיכומו של דבר, המסוכנות הגבוהה שנשקפת ממעשיו של המשיב לכאורה מטה את הכף לכיוון הארכת מעצרו בתשעים ימים.

5.

הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים החל מיום

28.7.2013 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 47777-10-12 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם מביניהם.