בש"פ 4983/10 מדינת ישראל נ. יורם פיניאן

למשיב, העומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, יוחסו שלושה אישומים. בראשון מתואר קשר שנקשר בין שניים – אייל שטרית ואחר, לבצע מעשי רצח. המשיב היה אמור לאסוף את השניים לאחר שיבצעו את זממם ולהסיעם מהמקום ברכבו. דא עקא, שוטר שהבחין בו ממתין שאל אותו למעשיו, ובעקבות כך החליט המשיב לעזוב את המקום. באישום השני נטען, כי בעקבות סכסוך שנתגלע בין המשיב לאייל שטרית באשר לתמורה לה הוא זכאי עקב הסיוע שהיה אמור להושיט לו, נפגשו השניים באחד הלילות של חודש נובמבר 2001, ובהיותם באזור התעשייה בטבריה, ירה המשיב 4 יריות לעבר ראשו של אייל והרגו. באישום השלישי נטען, כי ימים ספורים לאחר הרצח שהתרחש בשנת 2001, עזב המשיב את הארץ תוך שהוא משתמש בדרכון מזויף. כאשר שב לארץ הוא נעצר, ולאחר שחרורו ביקש מאחד ממכריו לסייע לו כספית. משזה סירב, דקר אותו המשיב פעמיים בגבו.

בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות של סיוע לרצח, קשירת קשר לבצע פשע, סיוע ברכב לביצוע פשע, רצח, עבירות בנשק ופציעה בנסיבות מחמירות.

כתב האישום הוגש לבית משפט קמא בחודש אוקטובר 2009, והמדינה עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בסוף חודש פברואר 2010 החליט בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב, לאחר שבא-כוחו הודיע כי מקובל עליו שבידי המדינה ראיות-לכאורה להוכחתו של כתב-האישום נגד שולחו. עתה, משחלפו 9 חודשים מאז הוגש כתב-האישום, עותרת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

המשיב התייצב לדיון בפני ללא סנגור, אף שמכוח החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.6.10, היה עליו להודיע עד היום מי הפרקליט אותו מינה לייצגו. מפיו של המשיב הבנתי כי משפחתו טרם הצליחה להסדיר את עניין הייצוג, ועל כן, על דעת המשיב ובאת כוח המדינה, מוארך מעצרו ב-45 ימים, החל מיום 15.7.10 או עד למתן פסק-הדין ב-תפ"ח 151/09 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם. בתוך 30 ימים יודיע המשיב את שמו של הסנגור אותו מינה, וככל שלא יעשה זאת, יובא עניינו בפני הסנגוריה הציבורית כדי שזו תבחן אם תוכל ליטול על עצמה את מלאכת ההגנה.