בש"פ 4986/00 אבו כף סאלם נ. מדינת ישראל

העורר נאשם בסדרה של עבירות שבעטיין הוגש נגדו כתב אישום ובעקבות זאת נעצר עד תום ההליכים נגדו.

העבירות הן: שימוש ברכב ללא רשות; הפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם; ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות; נהיגה ללא רישיון תקף; נהיגה ללא ביטוח רכב מנועי; נהיגה בקלות ראש; שינוי זהות של חלק של רכב; שינוי זהות של רכב; היזק בזדון; הרכב רכב או חלקים גנובים.

בית משפט השלום שהחליט על מעצרו פרט ונימק בהחלטתו את כל השיקולים שהובילוהו להחליט על מעצרו ללא חלופת מעצר.

בית המשפט המחוזי לא הסתפק באימוץ החלטתו של בית משפט השלום אלא פרט מחדש את כל המעשים נשוא העבירות, סקר אותם בהרחבה, שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, ערך את האיזונים הנדרשים ואת חלופת המעצר והגיע למסקנה לפיה יש לדחות את הערר.

הסניגור המלומד, עו"ד כתאנה, טען כל שניתן לטעון למרשו אלא שאין בידי לקבל טענותיו.

יש והמעשים נשוא העבירות, מעידים על טיבו של עושיהם. העבירות הן עבירות רכוש שעניינן חלקים גנובים ברכב ושינוי זהותו. במהלך עימותו של העורר עם המשטרה בעקבות אותן עבירות, תקף הוא שוטרים, הפריע להם במילוי תפקידם, נסע במהירות ברכב ללא רשיון וללא ביטוח כשהוא נוהג לעבר רכב משטרתי שחסם את דרכו ולעבר שוטר שעמד בסמוך וחמק ממנו. התנהגותו על פי המתואר בכתב האישום מצביעה על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו, בין אם התנהגותו היא ראי של אישיותו ובין אם זוהי התפרעות ספונטנית כתוצאה ממצב של לחץ. בשני המקרים היא מגלה מסוכנות רבה לציבור וזלזול בשלטון החוק.

לפיכך, דין הערר להידחות.

העורר נתון במעצר מ2/00- ויש לעשות כל שניתן כדי לסיים את משפטו בפסק-דין בהקדם ולמצער בתוך תחום 9 חודשי המעצר.

הערר נדחה.