פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4989/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקשת:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
פלוני
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע
מיום 10.7.00 בב"ש 578/00
שניתן
על-ידי כבוד השופט ב' אזולאי
תאריך
הישיבה: ט' בתמוז תש"ס (12.7.00)
בשם
המבקש: עו"ד מיכאל קרשן, עו"ד תמי
בורשטיין
בשם
המשיב: עו"ד סירוטה סרחיו
החלטה
המשיב, כיום בן 18 פחות חודש, הואשם בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, בכך שדקר את קורבנו מספר דקירות באמצעות סכין וגרם לו חבלות גופניות של ממש. עוד הואשם בתקיפת שוטר, איומים על שוטר והעלבתו, כל זאת בעימות עם שוטרים ברחוב.
בית המשפט המחוזי החליט לשחררו בתנאים ועל כך ערר המדינה, המבקשת לעוצרו עד תום ההליכים נגדו. הטעם לשחרורו בתנאים, הוא האפשרות להתחיל בהליכי גמילה, במסגרת מוסד "ליפתא" במעצר בית במוסד פתוח.
המעשים המיוחסים למשיב הם אכזריים, כוחניים ואלימים ואף מצביעים על זלזול בשלטון החוק ובמיצגיו.
מדובר בצעיר המתקרב לגיל הבגרות, שכבר היה במעצר בעבר והורשע בהאשמות שונות בבית המשפט לנוער בתיקים בהם צורפו מספר תיקים יחדיו. מחומר זה עולה כי הוא המשיך בביצוע עבירות גם כאשר תיקים תלויים ועומדים נגדו וגם כשמאסר על תנאי תלוי מעל לראשו וכשניתנה לו הזדמנות להשתקם ולהתחיל בהליך גמילה מסמים, לא שיתף פעולה ולא ניצל הזדמנות זו. הוא התנגד להשתתף בהליכי גמילה. עברו מלמד כי האלימות טבועה בו ללא קשר לסמים וכי מסוכנותו לשלמות גופם של אחרים, רבה היא.
למרבית הצער, עדים אנו להתנהגות של צעירים הפותרים את בעיותיהם עם חבריהם או עם אחרים, לעתים סכסוכים פעוטי ערך, בדרכים אלימות, על ידי שימוש בסכינים ובאמצעים אחרים, המסתיימים לא פעם בקיפוח חיי אדם. יש להרחיק צעירים אלה מן החברה משום מסוכנותם שעלולה להביא למעשים שתוצאותיהם בלתי הדירות.
אכן, כיום טוען בא-כוח המשיב כי הוא מוכן להשתקם ולפנות למוסד הגמילה שהוזכר. אולם לאמירה זו אין כיסוי של ממש אל מול הסיכונים שבשחרורו למוסד גמילה.
לא ברור מה מצבו היום מבחינת השימוש בסמים; ספק אם נכונותו היא אמיתית ואינה באה כדי להשתחרר מן המעצר; לא ברור אם יש סיכוי כלשהו שהוא אישית ישתף פעולה למרות הבעת נכונותו - ולא ברור אם הניסיון ישא תוצאות. התוכנית היא תוכנית ערטילאית שתוצאותיה אינן ניתנות לצפייה. לעומת זאת, שחרורו היום מן המעצר - ראשית לצורך עריכת בדיקות בדבר התאמתו למוסד - ואחר כך לצורך גמילתו במוסד שהוא פתוח, מעמיד אותנו בפני מציאות, בה המשיב, שאלימותו המסוכנת מוכחת, יתהלך חופשי ויסכן את הציבור.
אם אכן כוונתו כנה, יוכל הוא להשתקם לאחר שירצה את עונשו, אם יורשע ואם ייגזר עליו מאסר, ואולי אף להתחיל בכך בתקופת המאסר, אם ייגזר עליו.
הערר מתקבל, באופן שהמשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.
ניתנה היום, ט' בתמוז תש"ס (12.7.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00049890.
J04