בש"פ 4989/14 אריה מרדכי כץ נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עמ"י 24548-07-14 (השופטת ד' עטר ) מיום 15.7.14, בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה בתיק מ"י 2214-07-14 (השופטת מ' גרינברג ) מיום 13.7.14. בהחלטה זו שוחרר המבקש לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. עניינה של הפרשה אירוע אלימות שאירע ביום ה-10.7.14 בחוות אלומות ביישוב איתמר.

ב.

ביום 11.7.14 נעצר המבקש על ידי המשטרה בחשד מעורבות באירוע אלימות ביישוב איתמר יום קודם לכן. ביום 13.7.14 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש ממעצר בתנאים המגבילים הבאים: הרחקה מהיישוב איתמר למרחק שלא יפחת מרדיוס של 3 ק"מ וזאת עד ליום 23.7.14; הרחקה ואי יצירת קשר עם החשודים הנוספים ובני משפחותיהם למשך 60 יום; התייצבות לחקירה במשטרה ביום 14.7.14; ערבות צד ג' בסך 3000 ₪; ערבון עצמי בסך של 500 ₪.

ביום 15.7.14 דחה בית המשפט המחוזי את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום מיום 13.7.14. נומק, כי עיון בתיק החקירה העלה שקם יסוד לחשד המיוחס למבקש ומשהחקירה טרם באה לכלל מיצוי. הוער, כי "הובא לידי בית המשפט שהמשיבה תכלכל את צעדיה בהתאם להתקדמות החקירה ובהקשר למעורבים נוספים, לרבות המבקש 1, וחזקה עליה כי היה ויהא מקום לשינוי תנאי השחרור ייעשה כן".

ג.

בבקשת רשות הערר נטען כי כבר לעת זו ברי, כי מעורבות המבקש באירוע נגזרה מן הצורך להגן על חייו ועל חיי חברו מפני התוקפים, וכי גרסתו של המבקש נמסרה במלואה למשטרה ולפיכך לא קם חשש לשיבוש החקירה מצידו. עוד נטען, כי המבקש בעל עבר נקי, וכי האיסור לחזור לביתו (המרוחק 1.5 ק"מ מהיישוב איתמר) גורם סבל רב לבני משפחתו המתגוררים במקום מבודד ומסוכן בטחונית. עוד נטען כי נמסר לו בעל פה שעליו למסור את נשקו, וגם על כך הוא משיג.

ד.

לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערר (גלגול שלישי) ניתנת במשורה כעולה מפסיקה רחבה בנושא זה. לא כל שכן, כשאין מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח אלא בהרחקה, שעם כל אי הנוחות שבה, אינה דומה למעצר. בעקבות הערת בית המשפט המחוזי בסיפת החלטתו, חזקה על גורמי המדינה שככל שהדבר יתאפשר על פי צרכי החקירה והנסיבות, יידרשו לשינוי תנאי השחרור. אשר לנשק אין בידי להביע דעה, ובידי המבקש להידרש לכך בדרכים שבדין.