בש"פ 4997/15 טליה בן משה נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה להעברת מקום דיון בתת"ע 1903-05-14 מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה לבית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע.

2.

בבקשה טוענת המבקשת כי נוכח קושי להגיע לבית משפט השלום בחדרה, המרוחק מרחק רב ממקום מגוריה ביישוב בדרום הר חברון, יש לקבל את בקשתה.

3.

מעיון בבקשה עולה, כי המבקשת אינה מתכוונת להודות בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום. לפי הנהוג בבקשות מסוג זה, בדרך כלל אין מעבירים מקום דיון כאשר המבקשת אינה מצהירה על כוונתה להודות בכתב האישום, מאחר שלרוב הדבר כרוך בנסיעת עדים מהמקום הרגיל בו הם משרתים לבית משפט במקום אחר.

4.

במקרה דנן, עולה מתגובת המשיבה כי הראיה העיקרית בתיק היא תעודת עובד ציבור וככל הנראה לא תידרש העדת עדים, ועל כן ניתנה הסכמת המשיבה להעברת הדיון.

5.

נוכח האמור, בשל המרחק בין מקום מגוריה של המבקשת לבין בית המשפט בו קבוע הדיון, והואיל וטרם התקיימה הקראה, דין הבקשה להתקבל.

6.

הדיון בתיק יועבר אפוא לבית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע.