בש"פ 4997/98 ויאדסלב סולובי נ. מדינת ישראל

העוררים הועמדו לדין בעבירות אלימות ובעבירת שוד בנסיבות מחמירות בגין המעשים שביצעו נגד המתלונן כיוון שחשדו בו כי ביצע התפרצויות לבתיהם וגנב מהם.

המעשים המיוחסים לעוררים בכתב האישום הינם חמורים, ואף שסניגורם של העוררים העלה בפני שורה של טענות ביחס לראיות, נחה דעתי כי יש בידי התביעה ראיות לכאורה מספיקות כנדרש בשלב זה של ההליך.

המעשים המיוחסים לעוררים יש בהם כדי להצביע על מסוכנות, המקימה עילת מעצר. עם זאת, נראה כי בנסיבות המיוחדות של אישום זה ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה.

לעוררים אין עבר פלילי וזעמם ומעשיהם כוונו כנגד המתלונן על רקע סכסוך עמו. המתלונן עצמו נתון עתה במעצר בגין כתב אישום שהוגש נגדו, ואין נשקפת לו סכנה מידיהם.

עד לארוע המשמש לאישום המיוחס להם עבדו שלושת העוררים במקום עבודה מסודר, מפעל כרומגן, והוצג לי אישור על שביעות רצון מתפקודם ועל נכונות לקלוט אותם מחדש במקום העבודה.

בא כוחם המלומד של העוררים הציע כי יוצגו להנחת דעתו של בית המשפט תצהירים של אנשים המוכנים להבטיח כי העוררים ימצאו בתנאי מעצר בית, וכי יצאו רק למקום עבודתם, לצורך העבודה, וימנעו מליצור קשר עם המתלונן או קרובי משפחתו, וכן כי ינתנו ערבויות מתאימות להבטחת תנאי השחרור בערובה.

בנסיבות אלה, נראה כי ניתן להסתפק בחלופה למעצר, אשר תובטח על ידי ערובות והתחייבויות מתאימות כאמור, להנחת דעתו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הערר מתקבל. העוררים ישארו במעצר עד אשר בית המשפט המחוזי ישית על העוררים את תנאי השחרור כאמור.