בש"פ 5004/99 אילן דסקל נ. מדינת ישראל

זהו ערר שני על החלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים שהוגשו נגדו בבית משפט השלום בתל-אביב בכתב אישום שמייחס לו החזקת 13 ק"ג סם מסוג קנבוס. למעשה, אין מחלוקת לגבי החזקת הסם, שכן הסם נתפס בביתו. בית משפט השלום נעתר לבקשת המדינה והחליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, משום שכמות הסם היא כל כך גדולה, שחזקה על העורר שהוא לא מחזיק אותו לשימוש עצמי בלבד. נוסף לכך, גם היו ראיות של אנשים, שהשתתפו עם העורר בביתו בשימוש בסם הזה. יש מחלוקת לגבי שאלת הסחר. העורר אינו מודה בסחר בסמים והתביעה עצמה מודה שאין לה ראיה על כך, ולכן לא האשימה אותו בזה; אבל התביעה בהחלט סבורה, שהכמות שהעורר החזיק בביתו היא לא לשימושו העצמי בלבד. מבחינת המסוכנות, אין הבדל גדול אם אדם מקבל תמורה בעד הסם שהוא מפיץ או שהוא מפיץ אותו מתוך טוב לב. סם הוא רעל, ומי שמפיץ אותו מרעיל את הציבור. הסם הזה אמנם הוא מן הקלים שבסמים, אבל מן המפורסמות היא, שהסמים הקלים הם פרוזדור לסמים קשים יותר. שופטת בית משפט השלום, שלפניה נדונה הבקשה, היתה סבורה שעצם הכמות של הסם שנתפס מעידה על מסוכנות ולכן החליטה על מעצר עד תום ההליכים. העורר לא השלים עם ההחלטה והשיג עליה בבית המשפט המחוזי. עררו נדון על ידי כבוד סגן הנשיא, השופט חיים פורת, אשר דחה את הערר. מכאן הערר שלפני.

השופטים בשתי הערכאות הקודמות כתבו החלטות מנומקות ויסודיות. אינני מוצא דופי בהחלטות האלה. שתיהן עומדות בפני הביקורת, ואף על פי כן החלטתי לקבל את הערר. המקרה הוא מקרה יוצא דופן. מדובר באדם שאין לו עבר פלילי והוא עבר משבר אחרי פטירת בנו הקטן וגירושיו מאשתו. כל מה שאמרו הערכאות הקודמות נכון וצודק. מלבד הכמות הגדולה של סמים נמצאו בדירה גם מאזניים המיועדים לשקילת סמים, והדבר הזה רומז לפחות על שימוש לצורך אחרים, כנראה אפילו סחר. לכן, אין זה פלא, שהשופטים הנכבדים חששו לסמוך על חלופת מעצר. חרף כל מה שאמרתי נראה לי, שבמקרה המיוחד הזה ולנוכח אשיותם של שני ההורים שמוכנים לערוב ולהתחייב, שבמשך כל שעות היממה, לפחות אחד משניהם יהיה בביתו ויפקח שלא יבצע עבירות סמים, יש מקום לנסות את הפתרון של חלופת מעצר.

אני מחליט איפוא, שהעורר ישוחרר בערבות עצמית ובערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח, כאשר 10,000 ש"ח מתוכם מופקדים בבית המשפט במזומן או בערבות בנקאית. כל אחד משני ההורים יחתום כערב, כאשר תנאי מתנאי הערבות הוא, שהעורר ימצא במעצר בית מלא ויהיה מותר לו לצאת מן הבית לצורך המשפט וכן לצורך פגישה עם הסניגור לשם הכנת המשפט, ובלבד שיודיע מראש לתחנת המשטרה הקרובה שהוא מתעתד לצאת מן הבית לעורך הדין בשעה מסוימת ומתי הוא צפוי לחזור. אם תהיינה סיבות אחרות שיחייבו יציאה מן הבית, העורר יצטרך לפנות לפרקליטות ולקבל רשות לכך. הכתובת לצורך מעצר הבית היא רחוב יהודה הנשיא מס' 35 ברמת אביב. הערבים הם גב' יבגנה דסקל ומר נתן דסקל.

אם העורר יפר את תנאי הערבות, חובתם של הערבים להודיע על כך למשטרה. אם הם יפרו את החובה הזו, הרי שתהיה זו הפרת תנאי הערבות מצידם.

עד שיתמלאו תנאי הערבות, ישאר העורר במעצר. הסידורים הטכניים לשחרור יבוצעו בבית משפט השלום בתל-אביב.

תנאי הערבות הוסברו לשני הערבים ולעורר עצמו והם הסכימו להם.