בש"פ 5005/99 אורי בן חנן נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה בקשה לעיון מחדש בתנאי חלופת מעצרו של העורר, מלבד שינוי קטן שנעשה בהפקדה.

נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שמייחס לו, יחד עם נאשם אחר, עבירות של גניבת רכב ומסחר בו ובחלקי חילוף גנובים. לעורר מוסך, או לפי מה שהוסבר לי עכשיו, בית מסחר למכירת חלקי חילוף משומשים של רכב.

חלק ניכר מראיות התביעה מבוסס על עדותו של סוכן משטרה.

בשעתו, שוחרר העורר ממעצר בתנאי חלופת מעצר של מעצר בית מלא והפקדת סכום ערבות של 100,000 ש"ח במזומן. הוא ערר על ההחלטה הזו, וביקש לשנות את התנאים. הערר נדחה, במקרה על ידִי. החלטה זו ניתנה ב26.5.99-. באותה עת המשפט היה קבוע לחודש יוני, ובהחלטתי ציינתי שאינני רואה מקום להתערב כאשר המשפט קבוע לחודש הבא, אולם גם ציינתי, שאם יימשך מעבר לזמן סביר, תהיה אפשרות לפנות מחדש לבית משפט זה. היום מונח לפני ערר על החלטה בבקשה שהוגשה משום שחלף הזמן, משום שלדעת הסניגור היה הזמן הצפוי לסיום המשפט בזמן שניתנה החלטתי הנ"ל. המשפט נקבע לחודש ספטמבר, ועכשיו מראה לי הסניגור, שהדיון גם בספטמבר לא יתקיים, והוא נדחה עכשיו ל3.11.99-. לדעת הסניגור, גם אז לא יסתיים.

אין ספק, שתנאי מעצר בית וגם הפקדת כסף במזומן הם הכבדה. בתי המשפט נותנים, בצדק, עדיפות לשמיעת המשפטים שבהם הנאשם במעצר; אבל גם כאשר קובעים חלופת מעצר צריך לתת קדימות למשפט, אם זו חלופה מכבידה מאד. אני סבור שמעצר בית מוחלט לאדם שמנהל עסק וצריך להתפרנס היא בהחלט הכבדה. נראה לי, שבית המשפט אינו צריך בקלות לדחות משפט, שבו הנאשם נמצא במעצר בית מוחלט, בחודשיים, אלא אם כן יש לזה נימוק כבד משקל. אמנם נכון, מדובר בעסק שמתנהל גם כאשר הנאשם לא במקום, אבל אין ספק שיש הבדל בין ניהול ישיר לבין ניהול על ידי שלוח. העורר כבר נמצא חמישה חודשים במצב המגביל הזה, ועדיין איננו רואים סיום לעניין.

אינני רואה בשלב הזה סיבה מספקת כדי לשנות את תנאי מעצר הבית, אבל אני מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט המחוזי שצריך לקבוע את המשפט הזה באופן שיסתיים לפני השנה הזו; ואם הוא לא יסתיים, יהיה מקום לעיין מחדש בתנאים. כפוף לאמור, הערר נדחה.