בש"פ 5018/03 מוניר סעיד נ. מדינת ישראל

העורר הובא לדין בפני בית משפט השלום בראשון לציון, לאחר שנמצא מסיע ברכבו שני תושבי האזור אשר שהו בארץ שלא כחוק. כאן המקום להוסיף, כי גם העורר עצמו הנו תושב האזור, אשר על פי גרסתו יוצא ובא באין מפריע בשערי ישראל שנים רבות וללא היתר.

המשיבה עתרה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, בטענה שאם ישוחרר יהיה קשה לאתרו. כן נטען, כי המעשים בהם חטא העורר מסכנים את הציבור.

השופט המלומד של בית משפט השלום נעתר לבקשת העורר לשחררו למעצר בית בליווי תנאי ערובה שונים. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, וערר זה התקבל, ומכאן הערר שבפני.

לא מצאתי כי נפלו פגם או שגיאה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כאמור, שוהה העורר עצמו בישראל שלא כדין, ובניגוד לגרסה שהציג בחקירתו, טענו השניים אותם הסיע ברכבו כי הוא ידע שהם נכנסו לישראל ללא היתר, והעורר עצמו אף סייע להם לחמוק ממחסום הביקורת. נדמה כי מיותר להדגיש עד כמה מסוכנים מעשים מסוג זה לשלום הציבור, במיוחד בימים אלה, כאשר גורמים עויינים תרים אחרי כל דרך כדי לחדור לישראל במטרה לבצע בה פיגועים. מי שנותן את ידו לעבירות מסוג זה, מעיד על הסכנה הגלומה בו, ועל כן סברתי כי חלופת המעצר אותה העדיף בית משפט השלום, אין בה כדי לתת מענה הולם לסכנה זו.

הערר נדחה.