בש"פ 5020/00 מוחמד אבו גזר נ. מדינת ישראל

העורר שהואשם בהתפרצות, גניבה ושהייה בלתי חוקית בארץ, שהה בארץ באופן בלתי חוקי באשר נכנס בהיתר על-מנת לבקר קרובים בשעה ששהה בה כדי לחפש עבודה ובינתיים ביצע את העבירות המיוחסות לו. אמנם לא נתפס עליו שום רכוש וכסף אלא שהוא נתפס בכף, בבית במושב אליו פרץ כשחפצים מפוזרים בדירה.

נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות שיוחסו לו. אלא שעבירות אלו כשלעצמן, אינן מחייבות מעצר בפועל ואף שלעורר הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג, נראה, כי אם קיימת חלופה ראויה המשיגה את תכלית המעצר ללא החזקתו במעצר, ראוי לנקוט בחלופה כזו, על אף הבעייתיות שבהעדר אישור לשהייתו בארץ, בא הוא שוהה ממילא במסגרת המעצר.

הסניגור הציע בית משפחה ישראלית של קרובי משפחת העורר ברמלה, המוכנה לקלוט אותו ב"מעצר בית" מלא. אין בפני פרטים כלשהם על אותה משפחה שבראשה עבדאלה אחמד חאלד אבו ראנם. לפיכך יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שבני המשפחה הבגירים יתייצבו בפניו, יוכיחו את התאמתם להחזיקו בביתם ובית המשפט יחליט על הערבויות המתאימות וההפקדה הראויה והתנאים ההולמים ל"מעצר בית", אם המשפחה תימצא מתאימה. משיתקיימו התנאים שישית בית המשפט, ישוחרר העורר לבית המשפחה. אם לא תמצא מתאימה, יישאר העורר במעצר.