בש"פ 5024-23 בש"פ 5024-23

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.6.2023 (מ"ת 16400-05-22, השופט א' נחלון). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיון חוזר בתנאים המגבילים שהושתו על העורר.

2.ביום 9.5.2022 הוגש כתב אישום נגד העורר, שתוקן בינתיים פעמיים על דרך של הוספת עדי תביעה. על-פי המתואר בכתב האישום, בין העורר לאחיו (להלן: האח) קיים סכסוך ממושך ביחס לזכויות במקרקעין הסמוכים למבנה המגורים שבו מתגוררים שניהם במועצה המקומית אבו גוש. על רקע סכסוך זה ובעקבות קטטה שפרצה בין ילדיהם של השניים על בקשר למחלוקת, העורר הטיח בחוזקה קרש עץ בראשו של האח ודחף אותו. בעקבות מעשים אלו של העורר, נגרם לאח נזק בראשו שבגינו נזקק לאשפוז ולטיפול רפואי. על-פי הנטען בכתב האישום, יש לייחס למעשי העורר אף קטיעה של חלק מאצבע האמה של האח. נוכח המתואר, כתב האישום מייחס לעורר עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. ביום 13.7.2022 הורה בית המשפט המחוזי, בהתאם להמלצת שירות המבחן, כי העורר ישהה בתנאי מעצר בית מלא, הרחק ממקום מגוריו של האח, בדירה שכורה בעיר לוד, בפיקוחם של בני משפחתו, ויימנע מליצור קשר ישיר או עקיף עם האח. החלטה זו התבססה בין היתר על גילו של העורר (כבן 61 באותה עת), היעדר עבר פלילי בעניינו והעובדה שהרקע למעשים הוא סכסוך משפחתי. בהמשך, ביום 3.11.2022 הורה בית המשפט המחוזי על הקלה בתנאי מעצר הבית, כך שלעורר יתאפשר לצאת לתפילות למשך שעתיים וחצי מידי יום בליווי אחד ממפקחיו.

4.ביום 4.1.2023 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, כך שיבוטלו התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו ויתאפשר לו לשהות בתנאי מעצר בית בביתו שבאבו גוש. בעקבות בקשה זו נערך בעניינו תסקיר מעצר נוסף שבו המליץ שירות המבחן לבטל את מעצר הבית של העורר בכפוף לכך שהוא ישהה בפיקוח הרחק מן האח. שירות המבחן ציין בדבריו כי למרות עמידת העורר בתנאים המגבילים והשתתפותו בקבוצה טיפולית, הסכסוך המשפחתי בינו לבין האח עודנו קיים והסיכון להמשך התנהגותו האלימה לא פחת. בהחלטתו מיום 12.2.2023 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת העורר בחלקה – תנאי מעצר הבית הוקלו והוגבלו לשעות הלילה בלבד, אך הוחלט שלא לאפשר לעורר לשוב לביתו או להיכנס לשטחה של המועצה המקומית אבו גוש.

5.ביום 19.4.2023 הגיש העורר בקשה נוספת לעיון חוזר, שבמסגרתה שב וביקש לבטל את תנאי המעצר כך שיוכל לשוב לביתו שבאבו גוש. בהמלצת בית המשפט, נוכח העובדה שבקשה דומה במהותה נדונה והוכרעה כחודשיים קודם לכן, הודיע העורר ביום 28.4.2023 כי הוא חוזר בו מבקשתו זו, והיא נמחקה.

6.ביום 20.6.2023 שב העורר והגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, אשר התמקדה בחזרתו לביתו באבו גוש – היא הבקשה ביסוד הערר שבפני. המדינה התנגדה לבקשה, וגם בניו של האח ביטאו התנגדות לכך.

7.כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיון חוזר בעיקרה. בית המשפט המחוזי ציין כי קיים ספק אם במקרה זה חלוף הזמן מקים עילה להגשת בקשה לעיון חוזר, וקבע כי ממילא לא הוצג שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק עיון חוזר כאמור. לגוף הדברים, בית המשפט המחוזי קבע כי שובו של העורר לביתו עלול להעצים את החיכוך בין הצדדים ואת המסוכנות הנשקפת מהעורר, במיוחד על רקע העובדה שהסכסוך המשפחתי עודו פתוח. יחד עם זאת, נוכח הימשכות המגבלות על חירות העורר, והשלב המוקדם יחסית שבו מצוי ההליך העיקרי, ביטל בית המשפט המחוזי את מעצר הבית אף בשעות הלילה. לצד זאת, נותרו יתר התנאים המגבילים על כנם – לרבות חובת הפיקוח והאיסור על כניסתו של העורר לשטח המועצה המקומית אבו גוש.

8.הערר שבפני מכוון כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. לטענת העורר, בשלב זה של ההליך בשלה העת להורות על הסרת כל התנאים המגבילים כך שיתאפשר לו לשוב לביתו. העורר מוסיף כי חוויית המעצר הייתה גורם מרתיע עבורו וכי הוא הקפיד על כלל תנאי מעצרו. העורר מוסיף ומטעים כי הוא מורחק מביתו זה למעלה משנה, שעה שיתר המעורבים באירוע – בניו של העורר, האח ובניו שלו – ממשיכים להתגורר בסמוך זה לזה מבלי שנרשמו תקריות אלימות. לכך מוסיף העורר כי מגוריו הממושכים בדירה שכורה מטילים עליו נטל כלכלי כבד, אשר צפוי רק להחריף נוכח הימשכות ההליכים המשפטיים. העורר מדגיש כי טרם החלה שמיעת ההוכחות במשפטו.

9.הדיון בערר התקיים בפני ביום 5.7.2023. בא-כוחו של העורר הדגיש כי העורר אדם מבוגר, שההכרח להתגורר מחוץ לביתו תקופה כה ממושכת מקשה עליו מאוד. עוד נטען כי בני המשפחה המעורבים (בניו של העורר ובני משפחתו של האח) ממילא חיים זה לצד זה באבו גוש, כך שחזרתו של העורר אינה צפויה לשנות את מצב הדברים במקום מעיקרו. בא-כוח העורר ציין כי העורר אף נכון לכך ששובו לביתו יהיה מלווה בהטלת תנאים של מעצר בית למשך מספר חודשים.

10.מנגד, טענה המדינה כי דין הערר להידחות. המדינה הצביעה על חלקו המשמעותי של העורר באירוע מושא כתב האישום, חרף העובדה שהריב בין המשפחות החל קודם לכן. עוד הודגש מצבו הבריאותי הרופף של האח, שעצם הידיעה על חזרת העורר לסביבת מגוריו עלולה לפגוע בו. בהקשר זה צוין כי בני משפחת האח אף חששו לשתף אותו בפרטים ביחס לדיון. בניו של האח נכחו במהלך הדיון ובא-כוח המדינה הביא את הדברים בשמם. בא-כוח המדינה הוסיף וציין כי בהתחשב בהיקף המוגבל של הראיות שצריכות להתברר, הדרך הנכונה לצמצם את התקופה שבה שוהה העורר מחוץ לביתו היא להתמקד בשמיעת התיק העיקרי במועדים קרובים, וכי המדינה נכונה לכך.

11.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הערר להידחות. הסכסוך המשפחתי העומד ברקע הדברים עודו נמצא במצב פעיל, וההשלכות של חזרת העורר לביתו מבחינת האח ומשפחתו אינן פשוטות. ניתן להבין ללבו של העורר, אך דומה שהדרך הנכונה היא זו שעליה הצביע בא-כוחה של המדינה. עיון במערכת נט המשפט מעלה כי התיק קבוע לדיון ביום 16.7.2023, ויש לקוות כי משפטו של העורר יישמע בהקדם, בכפוף לאילוצי יומנו של בית המשפט.

12.סוף דבר: הערר נדחה.