בש"פ 5044/98 יוסף מרציאנו נ. מדינת ישראל

בפני שתי בקשות, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובקשה לדחית מועד דיון בערעור שהגישה המדינה.

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת בביצוע מעשים מגונים לפי סעיף 345(ד) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, ונגזר עליו מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.

בדיון שהתקיים בפני השופט מצא ביום 8.6.98, בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה מטעם המדינה, הסכימו הצדדים על עיכוב ביצוע העונש ועל שמיעת הערעור בחודש אוגוסט 1998.

דין שתי בקשותיו של המבקש להידחות.

1.לענין הבקשה לדחית מועד הדיון -

בא-כח המבקש מציין בבקשתו, כי לאחר קבלת ההזמנה לדיון ליום 20.8.98 התברר לו כי במועד זה ישהה בחו"ל.

ההזמנה לדיון הומצאה לבא-כח המבקש עוד ביום 9.7.98 ובכל זאת, אך ביום 11.8.98 מצא לנכון להגיש את בקשת הדחיה.

יתר על כן, ההחלטה כי הדיון יתקיים במהלך חודש אוגוסט 1998 ניתנה, כאמור, בהסכמת בא-כח המבקש במהלך הדיון בבקשת המשיבה לעיכוב ביצוע העונש, ביום 8.6.98. נוכח ההחלטה לעכב את ביצוע העונש שהוטל על המבקש, אין ספק, כי אין מקום לדחית הדיון בערעור.

2.לענין הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור -

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 11.5.98 והמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 25.6.98.

בבקשה טוען בא-כח המבקש כי בתקופה שבין הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע (קרי ה8.6.98-) ועד סוף חודש יולי, היה המבקש שרוי במצב נפשי קשה וניתק כל קשר עם בא-כוחו ועם משפחתו ומכריו.

טענה זו נטענה בצורה סתמית ובלתי מפורטת ואף לא נתמכה בתצהיר.

אשר על כן, אין בפני כל טעם אשר יתמוך בבקשה להארכת המועד האמורה.

לפיכך, הבקשות נדחות.

המזכירות מתבקשת להעביר ההחלטה באמצעות הפקסימיליה וכן להודיעה לצדדים טלפונית.