פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5063/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בחיפה בעמ"ת 572-06-09 שניתנה ביום 15.6.2009 על ידי כבוד השופט י' כהן
בשם העורר:
עו"ד מוטי לוי
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת רוזן
החלטה
1.
זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן), בה קבע את התנאים לשחרור המבקש לחלופת מעצר, בתנאים הכוללים "מעצר בית" מלא, בפיקוח עם איזוק אלקטרוני.
בכתב האישום שהוגש כנגד העורר מיוחסות לו עבירות של תקיפה, איומים וכליאת שווא שביצע באשתו (להלן: המתלוננת ). העורר, לפי כתב האישום, איים על המתלוננת כי יפגע בה, הכה אותה בגבה ובפניה ואז כלא אותה בביתם המשותף על מנת למנוע ממנה לקרוא למשטרה, היא נותרה כלואה עד שנחלצו לעזרתה שכניה. העורר מכחיש את המיוחס לו.
בית משפט השלום בעכו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. העורר ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וזה קבע כי חל כרסום בראיות הקיימות נגד העורר, לאחר שהמתלוננת חזרה בה מהודעותיה הקודמות במשטרה וטענה כי התלוננה במשטרה נגד בעלה בשל לחץ שהפעילו עליה הוריה, אשר אינם מרוצים מן הקשר בין בני הזוג. בית המשפט החליט לשחרר את העורר לחלופת מעצר כאמור, לאור הכרסום בראיות ולאור העובדה כי המתלוננת מתגוררת עתה עם חברתה בתל-אביב ואילו העורר הוא תושב עכו.
2.
העורר מדגיש כי לא נותרו סימני חבלה אצל המתלוננת עד שיש להטיל ספק רב בגרסתה כי ספגה מידיו מכות קשות. באשר לתיק העיקרי, מציין העורר כי רק ליום 14.7.2009 נתקיימה ישיבת הקראה בתיק וכי למרות שהתיק אינו מצדיק זמן דיון רב לא נראה כי הוא עומד להסתיים בקרוב. העורר טוען כי היה מקום לקבוע תנאים מקלים יותר לשחרורו – כגון הרחקה מן המתלוננת בלבד, או מעצר בית חלקי, באופן שיאפשר לו לצאת לעבודה בליווי מפקח.
המשיבה מדגישה כי בית המשפט המחוזי סבר כי יש מקום לשקול שחרור לחלופה והלך לקראת העורר כברת דרך. היא מפנה לראיות שבתיק ולהודעת המתלוננת
- מהן עולה כי המערער איים עליה, היכה אותה וכלא אותה. המשיבה מציינת עוד כי המתלוננת מעידה על הזדמנויות נוספות בהן הוכתה על ידי העורר בעבר. רמת הסיכון של העורר, לדעת המשיבה, היא גבוהה וייתכן שהאלימות שהמיוחסת לעורר תחזור על עצמה. עוד מציינת המשיבה כי לעורר עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות דומות.
3.
דין הערר להידחות. הכרסום שחל בראיות בעקבות חזרתה של המתלוננת בה מהודעותיה מצא את ביטויו בעצם שחרורו של העורר לחלופת מעצר. עם זאת, הראיות בתיק לא נחלשו במידה המצדיקה תנאי שחרור מקלים יותר מאלה שקבע בית המשפט המחוזי. לעורר הרשעות קודמות, הכוללות גם הרשעות בגין אלימות במשפחה והוא הורשע גם בהפרת צו שנועד להגן על אדם. בתסקיר שנערך בעניינו של העורר, נמצאה אף החלופה של מעצר בית מלא בפיקוח כלא מתאימה. במצב דברים זה, נראה כי לא יהיה בתנאי שחרור מקלים יותר מאלה שנקבעו כדי להבטיח – ולו במידה סבירה – את שלומה של המתלוננת.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשס"ט (9.7.2009).
המשנה-לנשיאה